|
תנ"ך כתובים דברי הימים א
דברי הימים א פרק כב
א וַיֹּאמֶר דָּוִיד--זֶה הוּא, בֵּית יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְזֶה-מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה, לְיִשְׂרָאֵל. {פ}
ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד--לִכְנוֹס אֶת-הַגֵּרִים, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים, לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית, לִבְנוֹת, בֵּית הָאֱלֹהִים.
ג וּבַרְזֶל לָרֹב לַמִּסְמְרִים לְדַלְתוֹת הַשְּׁעָרִים, וְלַמְחַבְּרוֹת--הֵכִין דָּוִיד; וּנְחֹשֶׁת לָרֹב, אֵין מִשְׁקָל.
ד וַעֲצֵי אֲרָזִים, לְאֵין מִסְפָּר: כִּי הֵבִיאוּ הַצִּידֹנִים וְהַצֹּרִים עֲצֵי אֲרָזִים, לָרֹב--לְדָוִיד. {פ}
ה וַיֹּאמֶר דָּוִיד, שְׁלֹמֹה בְנִי נַעַר וָרָךְ, וְהַבַּיִת לִבְנוֹת לַיהוָה לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל-הָאֲרָצוֹת, אָכִינָה נָּא לוֹ; וַיָּכֶן דָּוִיד לָרֹב, לִפְנֵי מוֹתוֹ.
ו וַיִּקְרָא, לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ; וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת, לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
ז וַיֹּאמֶר דָּוִיד, לִשְׁלֹמֹה: בנו (בְּנִי)--אֲנִי הָיָה עִם-לְבָבִי, לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי.
ח וַיְהִי עָלַי דְּבַר-יְהוָה, לֵאמֹר, דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ, וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ: לֹא-תִבְנֶה בַיִת, לִשְׁמִי--כִּי דָּמִים רַבִּים, שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי.
ט הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לָךְ, הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה, וַהֲנִיחוֹתִי לוֹ מִכָּל-אוֹיְבָיו, מִסָּבִיב: כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ, וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל-יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
י הוּא-יִבְנֶה בַיִת, לִשְׁמִי, וְהוּא יִהְיֶה-לִּי לְבֵן, וַאֲנִי-לוֹ לְאָב; וַהֲכִינוֹתִי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, עַל-יִשְׂרָאֵל--עַד-עוֹלָם.
יא עַתָּה בְנִי, יְהִי יְהוָה עִמָּךְ; וְהִצְלַחְתָּ, וּבָנִיתָ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר עָלֶיךָ.
יב אַךְ יִתֶּן-לְךָ יְהוָה שֵׂכֶל וּבִינָה, וִיצַוְּךָ עַל-יִשְׂרָאֵל, וְלִשְׁמוֹר, אֶת-תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יג אָז תַּצְלִיחַ--אִם-תִּשְׁמוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה עַל-יִשְׂרָאֵל; חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל-תִּירָא וְאַל-תֵּחָת.
יד וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית-יְהוָה, זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה-אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים, וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל, כִּי לָרֹב הָיָה; וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי, וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
טו וְעִמְּךָ לָרֹב, עֹשֵׂי מְלָאכָה--חֹצְבִים, וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ; וְכָל-חָכָם, בְּכָל-מְלָאכָה.
טז לַזָּהָב לַכֶּסֶף וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל, אֵין מִסְפָּר; קוּם וַעֲשֵׂה, וִיהִי יְהוָה עִמָּךְ.
יז וַיְצַו דָּוִיד לְכָל-שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל, לַעְזֹר לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ. {ס}
יח הֲלֹא יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עִמָּכֶם, וְהֵנִיחַ לָכֶם מִסָּבִיב: כִּי נָתַן בְּיָדִי, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, וְלִפְנֵי עַמּוֹ.
יט עַתָּה, תְּנוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם, לִדְרוֹשׁ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְקוּמוּ, וּבְנוּ אֶת-מִקְדַּשׁ יְהוָה הָאֱלֹהִים, לְהָבִיא אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה וּכְלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים, לַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם-יְהוָה. {פ}
|
|