| |
תנ"ך  נביאים יחזקאל
יחזקאל פרק ט
א וַיִּקְרָא בְאָזְנַי, קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר, קָרְבוּ, פְּקֻדּוֹת הָעִיר; וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ, בְּיָדוֹ.
ב וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ-שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה, וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ, וְאִישׁ-אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים, וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו; וַיָּבֹאוּ, וַיַּעַמְדוּ, אֵצֶל, מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.
ג וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו, אֶל, מִפְתַּן הַבָּיִת; וַיִּקְרָא, אֶל-הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר, בְּמָתְנָיו. {פ}
ד וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָו, עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְהִתְוִיתָ תָּו עַל-מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים, הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, עַל כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת, הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ.
ה וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי, עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ: על- (אַל-) תָּחֹס עיניכם (עֵינְכֶם), וְאַל-תַּחְמֹלוּ.
ו זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל-כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-עָלָיו הַתָּו אַל-תִּגַּשׁוּ, וּמִמִּקְדָּשִׁי, תָּחֵלּוּ; וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת.
ז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת-הַבַּיִת, וּמַלְאוּ אֶת-הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים--צֵאוּ; וְיָצְאוּ, וְהִכּוּ בָעִיר.
ח וַיְהִי, כְּהַכּוֹתָם, וְנֵאשְׁאַר, אָנִי; וָאֶפְּלָה עַל-פָּנַי וָאֶזְעַק, וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה, הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל-שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁפְכְּךָ אֶת-חֲמָתְךָ עַל-יְרוּשָׁלִָם.
ט וַיֹּאמֶר אֵלַי, עֲוֹן בֵּית-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים, וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה: כִּי אָמְרוּ, עָזַב יְהוָה אֶת-הָאָרֶץ, וְאֵין יְהוָה, רֹאֶה.
י וְגַם-אֲנִי--לֹא-תָחוֹס עֵינִי, וְלֹא אֶחְמֹל; דַּרְכָּם, בְּרֹאשָׁם נָתָתִּי.
יא וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו, מֵשִׁיב דָּבָר, לֵאמֹר: עָשִׂיתִי, כאשר (כְּכֹל אֲשֶׁר) צִוִּיתָנִי. {פ}
|
|
