משנה תורה לרמב"ם -> ספר שופטים -> הלכות אבל

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הלכות אבל פרק ח

א  אביל חייב לקרוע על מתו--שנאמר "ובגדיכם לא תפרומו, ולא תמותו" (ויקרא י,ו), הא אחר חייב לפרום.  ואין קריעה אלא מעומד, שנאמר "ויקם המלך ויקרע את בגדיו" (שמואל ב יג,לא).  ומהיכן קורע, מלפניו; והקורע מאחוריו או מן הצדדין או מלמטה, לא יצא ידי חובת קריעה--אלא כוהן גדול בלבד, שהוא פורם מלמטה.

ב  כמה שיעור הקרע, טפח.  ואינו צריך להבדיל שפת הבגד, ומותר לו לקרוע בכלי.  ויש לו לקרוע בפנים, שלא בפני אדם; לפיכך יש לו להכניס ידו בפנים, וקורע בצנעה.  ואינו חייב לקרוע אלא בגד העליון בלבד.  [ג] וכל שבעת ימי אבילות, הקרע לפנים; ואם בא להחליף--מחליף, ואינו קורע קרע אחר, שכל קרע שאינו בשעת חימום, אינו קרע.

ג  במה דברים אמורים, בשאר המתים, חוץ מאביו ואימו.  אבל על אביו ועל אימו--קורע עד שמגלה את ליבו, ומבדיל שפת הבגד, ואינו קורע בכלי אלא בידו, מבחוץ בפני כל העם.  וקורע את כל הבגדים שעליו; ובגד הזיעה הדבוק לבשרו, אינו מעכב.  ואם החליף בגד אחר, חייב לקרוע כל שבעה.  וכן על אביו ועל אימו--חולץ כתפו ומוציא זרועו מן החלוק, עד שיתגלה כתפו וזרועו; והולך כך לפני המיטה.  ואחר שיקבור אביו או אימו, אינו חייב לחלוץ.

ד  קורעין לקטן, מפני עגמת נפש.  וחולה שמת לו מת--אין מקרעין לו, ולא מודיעין אותו, שמא תיטרף דעתו עליו, ומשתקין את הנשים מפניו.  [ה] וקורע אדם על חמיו ועל חמותו, מפני כבוד אשתו; וכן היא קורעת על חמיה ועל חמותה, מפני כבוד בעלה.

ה  [ו] מי שאין לו חלוק לקרוע, ונזדמן לו חלוק--בתוך שבעה, קורע; לאחר שבעה, אינו קורע.  ועל אביו ועל אימו--אפילו לאחר שבעה--קורע, כל שלושים יום.  וכל היוצא בבגד הקרוע לפני מתים, כלומר שהוא קרע עתה עליהן--הרי זה גונב דעת הברייות, וזילזל בכבוד החיים והמתים.

ו  [ז] האומר לחברו השאילני חלוקך, ואבקר את אבי שהוא חולה, והלך, ומצאו שמת--קורע; ומאחה לו את חלוקו, ונותן לו דמי קרעו.  ואם לא הודיעו שהוא מבקר בו חולה, הרי זה לא ייגע בו.

ז  [ח] מי שהיה לו חולה בתוך ביתו, ונתעלף, וסבור שמת וקרע, ואחר כך מת--אם בתוך כדי דיבור, אינו חוזר וקורע; ואם לאחר כדי דיבור, חוזר וקורע קרע אחר.

ח  וכן מי שאמרו לו מת אביו וקרע, ואחר כך נמצא בנו--אם בתוך כדי דיבור נודע לו אמיתת הדבר, יצא ידי קריעה; ואם אחר כדי דיבור--לא יצא, וחייב לקרוע קרע אחר.

ט  מי שמתו לו מתים הרבה כאחד, קורע קרע אחד לכולם.  היה בכללן אביו או אימו--קורע על כולן קרע אחד, ועל אביו ועל אימו קרע אחר.

י  מי שמת לו מת וקרע עליו, ואחר כך מת לו מת אחר--אם בתוך שבעה, קורע קרע אחר; ואם לאחר שבעה, מוסיף על הקרע הראשון כל שהוא.  מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני, מוסיף כל שהוא.  וכן מוסיף והולך, עד טבורו; הגיע לטבורו, מרחיק שלוש אצבעות וקורע.  נתמלא מלפניו, מחזירו לאחוריו; נתמלא מלמעלה, הופכו למטה.

יא  אמרו לו מת אביו וקרע, ואחר שבעה מת בנו והוסיף--התחתון מתאחה, והעליון אינו מתאחה כמו שיתבאר.  אמרו לו מת בנו וקרע, ואחר שבעה מת אביו--אינו מוסיף, אלא קורע קרע אחר:  שאין אביו ואימו בתוספת.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך