משנה תורה לרמב"ם ספר שופטים הלכות עדות

הלכות עדות פרק א

א  העד מצווה להעיד בבית דין, בכל עדות שיודע, בין בעדות שיחייב בה חברו, בין בעדות שיזכהו בה:  והוא, שיתבענו להעיד בדיני ממונות--שנאמר "והוא עד, או ראה או ידע; אם לא יגיד, ונשא עוונו" (ויקרא ה,א).

ב  היה העד חכם גדול, והיה בית דין פחות ממנו בחכמה--הואיל ואין כבודו שילך לפניהם--עשה של כבוד תורה עודף, ויש לו להימנע.  במה דברים אמורים, בעדות ממון.  אבל בעדות שמפריש בה מן האיסור, וכן בעדות נפשות או מכות--הולך ומעיד:  "אין חכמה . . . לנגד ה'" (משלי כא,ל)--כל מקום שיש חילול השם, אין משגיחין על כבוד הרב.

ג  כוהן גדול--אינו חייב להעיד אלא עדות שהיא למלך ישראל בלבד, הולך לבית דין הגדול ומעיד בה; אבל בשאר העדייות, פטור.

ד  מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן, אם יש בעדותן דופי:  שנאמר "ודרשת וחקרת ושאלת, היטב" (דברים יג,טו).  וצריכין הדיינין להיזהר בעת חקירת העדים, שמא מתוכן ילמדו לשקר.

ה  בשבע חקירות בודקין העדים--באיזה שבוע, באיזו שנה, באיזה חודש, בכמה בחודש, באיזה יום מימי השבת, ובכמה שעות ביום, ובאיזה מקום:  אפילו אמר היום הרגו, או אמש הרגו--שואלין לו באיזו שבוע, באיזו שנה, באיזה חודש, בכמה בחודש, באיזה יום, באיזו שעה.

ו  ומכלל החקירות, יתר על השבע השוות בכול, שאם העידו עליו שעבד עבודה זרה--שואלין להן את מה עבד, ובאיזו עבודה עבד; העידו שחילל את השבת--שואלין אותן איזו מלאכה עשה, והיאך עשה; העידו שאכל ביום הכיפורים--שואלין אותן איזה מאכל אכל, וכמה אכל; שהרג את הנפש, שואלין אותן במה הרגו.  וכן כל כיוצא בזה, הרי הוא מכלל החקירות.

ז  [ה] החקירות והדרישות--הם הדברים שהן עיקר העדות, ובהן יתחייב או ייפטר.  והן כוונת המעשה שעשה, וכיוון הזמן, וכיוון המקום--שבהן יוזמו העדים, או לא יוזמו:  שאין אנו יכולין להזים העדים, עד שיכוונו הזמן והמקום.

ח  [ו] ועוד מרבין לבדוק את העדים בדברים שאינן עיקר בעדות, ואין העדות תלויה בהן; והם הנקראים בדיקות.  וכל המרבה בבדיקות, הרי זה משובח.

ט  כיצד הן הבדיקות:  הרי שהעידו עליו שהרג, ונחקרו בשבע החקירות שמנינו, שהן בכוונת הזמן וכוונת המקום, ונדרשו בכוונת המעשה, וכיוונו הכלי שהרגו בו--בודקין אותן עוד, ואומרין להן, מה היה לובש הנהרג או ההורג, בגדים לבנים או שחורים, עפר הארץ שנהרג עליה, לבן או אדום.  אלו וכיוצא בהן, הם הבדיקות.

י  מעשה שאמרו עדים הרגו במקום פלוני תחת התאנה, ובדקו העדים ואמרו להם, תאנים שלה שחורות היו או לבנות, עוקצין של אותם התאנים ארוכות היו או קצרות.  וכל המרבה בבדיקות אלו וכיוצא בהן, משובח.