משנה תורה לרמב"ם ספר שופטים הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

הלכות סנהדרין

יש בכללן שלושים מצוות--עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן:  (א) למנות שופטים; (ב) שלא למנות דיין שאינו יודע דרך המשפט; (ג) לנטות אחרי רבים, אם נחלקו השופטים; (ד) שלא להרוג אם רבו המחייבין באיש אחד, עד שיהיו יתר שניים; (ה) שלא ילמד חובה מי שלימד זכות בדיני נפשות; (ו) להרוג בסקילה; (ז) להרוג בשריפה; (ח) להרוג בסיף; (ט) להרוג בחנק; (י) לתלות; (יא) לקבור הנהרג ביום הריגתו; (יב) שלא תלין נבלתו; (יג) שלא להחיות מכשף; (יד) להלקות לרשע; (טו) שלא יוסיף בהכית הלוקה; (טז) שלא להרוג נקי באומדן הדעת; (יז) שלא לענוש אנוס; (יח) שלא לחוס על הורג חברו או חובל בו; (יט) שלא לרחם על הדל בדין; (כ) שלא להדר גדול בדין; (כא) שלא להטות הדין על בעל עבירות, אף על פי שהוא חוטא; (כב) שלא לעוול משפט; (כג) שלא להטות משפט גר יתום; (כד) לשפוט בצדק; (כה) שלא ליראה בדין מאיש זרוע; (כו) שלא ליקח שוחד; (כז) שלא לישא שמע שוא; (כח) שלא לקלל הדיינים; (כט) שלא לקלל הנשיא; (ל) שלא לקלל אדם משאר בני ישראל הכשרים.  וביאור מצוות אלו בפרקים אלו.