משנה תורה לרמב"ם -> ספר קניין -> הלכות שכנים

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הלכות שכנים פרק ד

א  מי שהייתה לו עלייה למעלה מביתו של חברו, ונפל כותל מכותלי הבית--אין בעל העלייה נותן לו ביציאותיו כלום, וכופה את בעל הבית לבנותו כשהיה; אבל אין בעל הבית כופה לבעל העלייה לבנות כותל עלייה שנפל.  והתקרה של בית, הרי היא של בעל הבית; והמעזיבה שעל התקרה, הרי היא של בעל העלייה.

ב  נפלו שתיהן, הבית והעלייה--הרי שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר.  ואם נשתברו מקצת האבנים, רואין איזו ראויות להשתבר, אם אבני הבית, או אבני העלייה; ודבר זה ייוודע מדרך הנפילה:  אם נפל העליון על התחתון והרסו, או נשמט התחתון ונפל העליון ונהרס.  ואם אינן יודעין כיצד נפל, חולקין האבנים השלמות והשבורות.

ג  אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות הבית כדי שיבנה עלייתו על גביו, והוא אינו רוצה--הרי בעל העלייה בונה את הבית כשהיה, ויושב ודר בתוכו עד שייתן לו את כל יציאותיו; ואחר כך ייצא ויבנה עלייתו, אם רצה.  [ד] ואם אין אחד מהן יכול לבנות--בעל העלייה נוטל שליש הקרקע, ובעל הבית שני שלישים.

ד  [ה] רצה בעל הבית לבנות ביתו, בונה אותו כשהיה.  ואם בא לשנות בכתלים--אם חיזק אותן והרבה ברוחבן יתר ממה שהיו, שומעין לו; רצה למעט ברוחבן או לפחות מחוזקן, כגון שהיו אבנים וביקש להחזירן לבינים וכיוצא בזה--אין שומעין לו.

ה  בא לשנות התקרה לקורות כבדין וחזקין, שומעין לו; פחות ממה שהיו, אין שומעין לו.  הרבה בחלונות או שהוסיף בגובה הבית, אין שומעין לו; מיעט בחלונות או שמיעט בגובה הבית, שומעין לו.

ו  וכן בעל העלייה בונה אותה, אם רצה, כשהייתה.  ואם בא לשנות את הכתלים להרחיב ולחזק--אין שומעין לו, מפני שהוא מכביד על כותלי התחתון; אבל למעט מהן, שומעין לו.

ז  וכן בקורות תקרת העלייה--אם שינה אותם לקלים ממה שהיו, שומעין לו; לכבדים מהן, אין שומעין לו.  הרבה בחלונות או שמיעט בגובה העלייה, שומעין לו; אבל אם מיעט בחלונות או שהרבה בגובהה, אין שומעין לו.

ח  [ו] נידלדלו קורות הבית, וירדו לאוויר הבית--אם הגיעו לתוך עשרה טפחים, סותר ובונה; ואם לא הגיעו, יכול בעל העלייה לעכב עליו.  ואפילו אמר לו בעל הבית הריני אשכור לך מקום כדי שתדור בו עד שאתקן התקרה--אין שומעין לו, שהרי אומר לו אין מרצוני שאטרח ממקום למקום כדי שתתקן אתה את ביתך.

ט  [ז] התנו ביניהם על דבר זה אם נשאר בגובה הבית כל שייקח אדם חבילה בינונית על ראשו, וייכנס בה תחת קורות אלו שנעקמו--אינו סותר; ואם אינו יכול להיכנס בה, עד שיכוף את ראשו--סותר ומתקן ובונה.  ואין בעל העלייה יכול לעכב, שהרי התנו ביניהם תחילה.

י  [ח] בית הבד שהוא בנוי בעובי ההר, וגינת אחד על גביו, ונפחתו שמי בית הבד בארבעה טפחים או יתר--הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה, עד שיעשה זה לבית בדו כיפין, ויתקן העליון קרקע גינתו, ויזרע כל גינתו.

יא  [ט] שתי גינות זו על גבי זו, והירק בינתיים בגובה עובי הארץ שביניהם--כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול אותו מעיקרו, הרי הוא שלו, ובלבד, שלא יאנוס עצמו; והשאר, של תחתון.  היה מגיע לנופו, ואינו מגיע לעיקרו--לא ייטול העליון; ואם נטל, אין מוציאין מידו.  אבל האילן העומד על המצר--אף על פי שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהן, הרי שניהם חולקין בפירותיו.

יב  [י] שטף נהר זיתיו, ושתלם בתוך שדה חברו, ואמר הלה זיתי אני נוטל--אין שומעין לו, משום יישוב הארץ; אלא יעמדו במקומן.  ואם עקרן הנהר בגושיהן כששתלן--יחלקו הפירות בעל השדה עם בעל הזיתים, כל שלוש שנים; ולאחר שלוש, הכול לבעל השדה.  ואם לא נעקרו בגושיהן, הכול לבעל הקרקע מיד.

יג  [יא] כיוצא בו המוכר זיתיו לעצים--אם פסק עימו לקוץ מיד--כל הפירות שיעשו, הרי הן לבעל הקרקע; ואם התנה עימו שיקוץ כל זמן שירצה--הרי כל הפירות שיוציאו, לבעל העצים.  מכר סתם--אם עשו פחות מרביעית לסאה חוץ מן ההוצאה, הרי אלו של בעל הזיתים; עשו רביעית לסאה חוץ מן ההוצאה, הרי אלו יחלוקו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך