משנה תורה לרמב"ם -> ספר קניין -> הלכות זכייה ומתנה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הלכות זכייה ומתנה פרק ב

א  נכסי גר שאין לו יורשים, ונכסי ההפקר, ושדה שמכרה הגוי לישראל ועדיין לא החזיק בה--כולם דינם שווה:  כל המחזיק בהם בדרך מדרכי החזקה שביארנו בהלכות מכירה--קנה, חוץ מאכילת הפירות.

ב  כיצד:  הלוקח קרקע מחברו, והחזיק בה באכילת פירותיה--קנה כמו שביארנו; אבל בנכסי ההפקר, או נכסי הגר--אפילו אכל פירות האילן כמה שנים, לא קנה לא גוף האילן ולא גוף הקרקע, עד שיעשה מעשה בגוף הארץ, או יעבוד עבודה באילן.

ג  ומעשה באישה אחת שאכלה פירות דקל שלוש עשרה שנה, ובא אחר והחזיק באילן בעבודה שעבד בגוף האילן; ובא מעשה לפני חכמים, ואמרו זה האחרון קנה.

ד  [ג] יש דברים רבים שאם החזיק בהן הלוקח, לא קנה עדיין; ואם החזיק באחד מהן בנכסי הגר, או נכסי הפקר, וכיוצא בהן--קנה.  כיצד:  המוצא פלטורין גדולים בנויין בנכסי הגר, וסייד בהן סיוד אחד, או כייר בהן כיור אחד, כמו אמה או יתר מכנגד הפתח--קנה.  [ד] הצר צורה בנכסי הגר, קנה.  המציע מצעות בנכסי הגר, קנה.  הנר את השדה בנכסי הגר, קנה.

ה  המפצל זמורות הגפן או שריגי האילנות וכפות התמרים בנכסי הגר--אם דעתו לעבודת האילן, קנה; ואם דעתו להאכיל העצים לבהמה, לא קנה.  [ה] כיצד:  היה כורת מכאן ומכאן, הרי חזקתו שנתכוון לעבודת האילן; היה כורת מרוח אחת, אינו מתכוון אלא לעצים.

ו  וכן המלקט עצים ועשבים מן השדה--אם דעתו לתקן הארץ, קנה; ואם לעצים, לא קנה.  [ו] כיצד:  לקט הגס והדק, הרי זה בחזקת שנתכוון לתקן את הארץ; לקט הגס הגס, הרי זה בחזקת שנתכוון לעצים.  וכן המשווה פני הארץ--אם דעתו לתקן הארץ, קנה; ואם דעתו להשוות מקום שיעמיד בו גורן, לא קנה.  [ז] כיצד:  היה לוקח עפר המקום הגבוה ונותנו למקום הנמוך, הרי זה מתקן הארץ.  ראינוהו שאינו מקפיד על זה, אלא משליך העפר והצרורות בכל מקום בלא הקפדה--הרי זה בחזקת שאינו מתכוון אלא להשוות מקום לדיש.

ז  וכן הפותח מים לתוך הארץ--אם לתקן הארץ, קנה; ואם לצוד הדגים, לא קנה.  [ח] כיצד:  עשה מקום שייכנסו בו המים בלבד, הרי זה מתכוון לתקן הארץ; עשה שני פתחים אחד להכניס ואחד להוציא, הרי זה מתכוון לצוד דגים.

ח  [ט] הבונה פלטורין גדולים בנכסי הגר, ובא אחר והעמיד להם דלתות--קנה האחרון:  שהראשון לא עשה בגוף הארץ כלום, והרי הוא כמי שעשה גל של אבנים על גב הארץ שאינו קונה, שהרי לא הועיל בגדר זה, מפני שהוא רחב ביותר ומפולש; ואין צורת אותו הבניין מועלת, עד שיעמיד דלתות.

ט  [י] המפיץ זרע לתוך התלמים, לא קנה:  שבעת שהשליך הזרע, לא השביח כלום; ובעת שיצמח והשביח, שבח הבא מאליו הוא ואינו קונה.

י  [יא] הייתה מחיצה בנכסי הגר, ובא זה ועשה מחיצה אחרת על גבה--לא קנה:  ואפילו נבלעה מחיצה התחתונה, והרי העליונה קיימת, שבעת שבנה לא הועיל, ובעת שהועיל מאליו בא המעשה.

יא  [יב] המחזיק בנכסי הגר ובהפקר, והוא אין דעתו לקנות--אף על פי שבנה וגדר, לא קנה.  [יג] העודר בנכסי הגר, וכסבור שהן שלו--לא קנה; עדר בנכסי גר זה, וכסבור שהן של גר אחר--הואיל ונתכוון במעשיו אלו לקנות מן ההפקר, הרי זה קנה.

יב  [יד] היה משכון ישראל ביד הגר, וכשמת הגר בא ישראל אחר והחזיק במשכון--מוציאין אותו מידו:  שכיון שמת הגר, בטל שיעבודו.

יג  [טו] היה משכון הגר ביד ישראל, ובא ישראל אחר והחזיק בו--לוקח ממנו הראשון כנגד מעותיו, והאחרון קונה את השאר.  [טז] במה דברים אמורים, בשלא היה המשכון בחצר הראשון; אבל אם היה בחצרו--חצרו קונה לו שלא מדעתו כמו שביארנו בעניין מציאה, ואין לזה האחרון כלום.

יד  [יז] גר שמת, וביזבזו ישראל את נכסיו, והיו בהן עבדים גדולים--קנו עצמן בני חורין.  אבל העבדים הקטנים--הרי הן כבהמה, וכל המחזיק בהן זכה; וכבר ביארנו דרכי החזקה שיקנו בה העבדים.

טו  [יח] גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו, ושמעו שעדיין לא מת, או שיש לו בן, או שאשתו מעוברת--כולן חייבין להחזיר.  החזירו כולן, ואחר כך שמעו ששמועה הראשונה אמת הייתה, ובראשונה מת, או מת בנו מקודם, או הפילה אשתו--כל המחזיק בשנייה, קנה; ובראשונה, לא קנה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך