משנה תורה לרמב"ם -> ספר נזקים -> הלכות רוצח ושמירת נפש

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ח

א  מצות עשה להפריש ערי מקלט, שנאמר "שלוש ערים, תבדיל לך" (דברים יט,ב; דברים יט,ז); ואין ערי מקלט נוהגות אלא בארץ ישראל.  [ב] ושש ערים היו:  שלוש הבדיל משה רבנו בעבר הירדן, ושלוש הבדיל יהושוע בארץ כנען.

ב  [ג] אין אחת מערי מקלט קולטת, עד שיובדלו כולן--שנאמר "שש ערי מקלט, תהיינה לכם" (במדבר לה,יג).  והודיענו משה רבנו שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות, עד שיובדלו שלוש שבארץ כנען.  ולמה הבדילן--אמר הואיל ובאה מצוה לידי, אקיימנה.

ג  [ד] בימי המלך המשיח מוסיפין שלוש אחרות על אלו השש, שנאמר "ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה" (דברים יט,ט).  והיכן מוסיפין אותן--בערי הקיני והקניזי והקדמוני, שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית, ועדיין לא נכבשו; ועליהן נאמר בתורה "ואם ירחיב ה' אלוהיך, את גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך; ונתן לך את כל הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך . . . ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה" (דברים יט,ח-ט).

ד  [ה] וחייבין בית דין לכוון הדרכים לערי מקלט, ולתקן אותם ולהרחיבן; ומסירין מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחין בדרך לא תל, ולא גיא ולא נהר אלא עושין עליו גשר כדי שלא לעכב את הבורח לשם:  שנאמר "תכין לך, הדרך" (דברים יט,ג).  ורוחב דרך ערי מקלט, אין פחות משלושים ושתיים אמות.  ומקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים, כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם.

ה  [ו] בחמישה עשר באדר בכל שנה, בית דין מוציאין שלוחים לתקן הדרכים; וכל מקום שמצאוהו שנתקלקל, מתקנים אותו.  ובית דין שנתרשלו בדבר זה, מעלה עליהן הכתוב כאילו שפכו דמים.

ו  [ז] וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן, עד שיהיו משולשות בשווה--שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת את גבול ארצך" (דברים יט,ג).

ז  [ח] ערי מקלט--אין עושין אותן לא עיירות קטנות, ולא כרכים גדולים, אלא עיירות בינונייות.  ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים, ובמקום המים; ואם אין שם מים, מכניסין לתוכן מים.  ואין מושיבין אותן אלא במקום אכלוסין.  נתמעטו אכלוסיהן, מוסיפין עליהן; נתמעטו דיוריהן, מכניסין לתוכן כוהנים לויים וישראליים.  ואין פורסין בתוכן מצודות, ואין מפשילין בתוכן חבלים, כדי שלא תהיה רגל גואל הדם מצויה שם.

ח  [ט] כל ערי הלויים קולטות, וכל אחת מהן עיר מקלט היא:  שנאמר "ועליהם תיתנו, ארבעים ושתיים עיר.  כל הערים, אשר תיתנו ללויים--ארבעים ושמונה, עיר" (במדבר לה,ו-ז)--הקישן הכתוב כולן זו לזו, לקלוט.  [י] ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט, ובין שאר ערי הלויים:  שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, הואיל ונכנס בהן נקלט; ושאר ערי הלויים, אין קולטות אלא לדעת.  ורוצח הדר בערי מקלט, אינו נותן שכר ביתו; והדר בשאר ערי הלויים, נותן שכר לבעל הבית.

ט  [יא] כל עיר הקולטת, תחומה קולט כמוה.  אילן שהוא עומד בתוך תחום ערי מקלט, ונופו נוטה חוץ לתחום--משיגיע תחת הנוף, נקלט; היה עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום--משיגיע לעיקרו, נקלט.  וההורגו שם, נהרג עליו.  ואף על פי שהתחום קולט, אין הרוצח דר בו:  שנאמר "וישב בה" (במדבר לה,כה)--"בה", ולא בתחומה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך