משנה תורה לרמב"ם -> ספר נזקים -> הלכות רוצח ושמירת נפש

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ב

א  כל ההורג חברו בידו, כגון שהכהו בסיף או באבן הממיתה, או שחנקו עד שמת, או שרפו באש--הואיל והרגו מכל מקום, הוא בעצמו--הרי זה נהרג בבית דין.

ב  אבל השוכר הורג להרוג את חברו, או ששלח עבדיו והרגוהו, או שכפת חברו והניחו לפני הארי וכיוצא בו והרגתו החיה, וכן ההורג את עצמו--כל אחד מאלו שופך דמים הוא, ועוון הריגה בידו; וחייב מיתה לשמיים, ואין בהן מיתת בית דין.

ג  ומניין שכן הוא הדין:  שהרי הוא אומר "שופך דם האדם, באדם דמו יישפך" (בראשית ט,ו), זה ההורג בעצמו שלא על ידי שליח.  "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט,ה), זה ההורג עצמו; "מיד כל חיה אדרשנו" (שם), זה המוסר חברו לפני חיה לטורפו; "מיד האדם, מיד איש אחיו--אדרוש, את נפש האדם" (שם), זה השוכר אחרים להרוג את חברו.  ובפירוש נאמר בשלושתן לשון דרישה, הרי דינם מסור לשמיים.

ד  ובכל אלו הרצחנים וכיוצא בהן שאינן מחוייבים מיתת בית דין--אם רצה מלך ישראל להורגם בדין המלכות ותקנת העולם, הרשות בידו.  וכן אם ראו בית דין להרוג אותן בהוראת שעה--אם הייתה השעה צריכה לכך, הרי יש להם רשות כפי מה שיראו.

ה  הרי שלא הרגם המלך, ולא הייתה השעה צריכה לחזק הדבר--הרי בית דין חייבין מכל מקום להכותם מכה רבה הקרובה למיתה, ולאסור אותן במצור ובמצוק שנים רבות, ולצערן בכל מיני צער:  כדי להפחיד ולאיים על שאר הרשעים, שלא יהיה להם הדבר לפוקה ולמכשול לבב, ויאמר הריני מסבב להרוג אויבי כדרך שעשה פלוני, ואיפטר.

ו  אחד ההורג את הגדול או את הקטן בן יומו, בין זכר בין נקבה--הרי זה נהרג עליו, אם הרג בזדון; או גולה, אם הרג בשגגה:  והוא, שכלו לו חודשיו; אבל נולד לפחות מתשעה חודשים--הרי הוא כנפל עד שישהה שלושים יום, וההורגו בתוך שלושים יום אינו נהרג עליו.

ז  אחד ההורג את הבריא, או את החולה הנוטה למות.  ואפילו הרג את הגוסס, נהרג עליו; ואם היה גוסס בידי אדם, כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס--ההורגו, אין בית דין ממיתין אותו.

ח  ההורג את הטריפה--אף על פי שאוכל ושותה ומהלך בשוק, הרי זה פטור מדיני אדם.  וכל אדם בחזקת שלם הוא, וההורגו נהרג--עד שייוודע בוודאי שזה טריפה, ויאמרו הרופאים שמכה זו אין לה תעלה באדם זה, ובה ימות, אם לא ימיתנו דבר אחר.

ט  אדם טריפה שהרג את הנפש--נהרג, שנאמר "וביערת הרע, מקרבך" (דברים יג,ו; ועוד שש פעמים בהמשך הספר):  והוא, שיהרוג בפני בית דין.  אבל בפני עדים, פטור:  שמא יוזמו העדים; ואם הוזמו אינן נהרגין, שהרי לא זממו להרוג אלא טריפה, וכל עדות שאינה ראויה להזמה, אינה עדות בדיני נפשות.

י  אחד ההורג את ישראל, או ההורג עבד כנעני--הרי זה נהרג עליו; ואם הרג בשגגה, גולה.  [יא] ישראל שהרג גר תושב--אינו נהרג עליו בבית דין, שנאמר "וכי יזיד איש על ריעהו" (שמות כא,יד); ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי.  ואחד ההורג את עבד אחרים או ההורג עבדו--הרי זה נהרג עליו, שהעבד כבר קיבל עליו מצוות ונוסף על נחלת ה'.

יא  [יב] מה בין עבדו לעבד אחרים:  שעבדו, יש לו רשות להכותו.  לפיכך אם הכה עבדו הכיה שיש בה כדי להמית, ונטה למות, ועמד עשרים וארבע שעות, ואחר כך מת--אינו נהרג עליו, אף על פי שמת מחמת המכה:  שנאמר "לא יוקם, כי כספו הוא" (שמות כא,כא).  ומה הוא "יום או יומיים" (שם)--יום שהוא כיומיים, שהוא מעת לעת.

יב  [יג] אבל המכה עבד שאינו שלו--אפילו מת לאחר כמה ימים מחמת המכה--הואיל והכהו כדי להמית, הרי זה נהרג עליו כשאר בני חורין.

יג  [יד] ייראה לי, שהמכה את עבדו בסכין וסיף או באבן ואגרוף וכיוצא בהן, ואמדוהו למיתה, ומת--אינו בדין "יום או יומיים" (שמות כא,כא); ואפילו מת לאחר שנה, נהרג עליו.  לכך נאמר "בשבט" (שמות כא,כ)--שלא נתנה לו תורה רשות להכותו אלא בשבט ורצועה וכיוצא בהן, לא הכית רציחה.

יד  [טו] המוכר את עבדו, ופסק עימו שישמשנו שלושים יום, והכהו אחד מהן בתוך השלושים יום, והמיתו--הרי זה נהרג עליו, ואינו בדין "יום או יומיים" (שמות כא,כא):  הראשון, לפי שאינו "כספו" (שם) המיוחד לו; והשני, לפי שעדיין אינו תחתיו.

טו  [טז] וכן מי שחצייו עבד וחצייו בן חורין.  ועבד של שני שותפין--אינו בדין "יום או יומיים" (שמות כא,כא), שהרי אינו לאחד מהן "כספו" (שם) המיוחד לו; ולפיכך נהרג עליו כשאר העם.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך