משנה תורה לרמב"ם -> ספר נזקים -> הלכות גניבה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט

הלכות גניבה פרק ב

א  הגונב את הגוי, או שגנב נכסי הקדש--אינו משלם אלא הקרן בלבד:  שנאמר "ישלם שניים לריעהו" (שמות כב,ח)--"לריעהו" ולא להקדש, "לריעהו" ולא לגוי.  וכן הגונב קודשים מבית בעליהן--בין קודשי קודשים בין קודשים קלים, בין קודשים שאין הבעלים חייבין באחריותן בין קודשים שהבעלים חייבין באחריותן--הרי זה פטור מן הכפל ומתשלומי ארבעה וחמישה:  שנאמר "וגונב, מבית האיש" (שמות כב,ו), ולא מבית הקדש.

ב  וכן הגונב עבדים ושטרות וקרקעות, אינו משלם תשלומי כפל:  שלא חייבה תורה הכפל אלא במיטלטלין שגופן ממון, שנאמר "על שור על חמור על שה על שלמה" (שמות כב,ח); אבל העבדים הוקשו לקרקעות, שנאמר "והתנחלתם אותם" (ויקרא כה,מו), והשטרות, אין גופן ממון.

ג  הגונב פטר חמור של חברו קודם שייפדה, משלם תשלומי כפל לבעלים, שאף על פי שאינו עכשיו שלו, ראוי הוא להיותו לו לאחר שייפדה.

ד  הגונב טבלו של חברו ואכלו, משלם לו דמי טבלו.  וכן אם גנב חלבו ואכלו, משלם לו דמי חלבו.  [ה] גנב תרומה מבעליה הישראליים שהפרישוה, אינו משלם תשלומי כפל, שאין להן בה אלא טובת הנאה, וטובת הנאה אינה ממון.

ה  [ו] הגונב משל אביו, וטבח או מכר, ואחר כך מת אביו--משלם לו תשלומי ארבעה וחמישה.  ואם מת אביו, ואחר כך טבח או מכר--משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

ו  גנב וטבח או מכר, ואחר כך הקדיש--משלם תשלומי ארבעה וחמישה; ואם הקדיש, ואחר כך טבח או מכר--אף על פי שהקדישו קודשים קלים--משלם תשלומי כפל, ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

ז  במה דברים אמורים, בשהקדיש אחר ייאוש.  אבל אם הקדיש לפני ייאוש, אינו קדוש; ואם טבח או מכר, משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

ח  [ז] הקדישוהו הבעלים, והוא בבית הגנב--אינו קדוש לפי שאינו ברשותן, ואף על פי שלא נתייאשו; ואם טבח או מכר, אפילו אחר הקדשן--משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

ט  [ח] השוחט ונתנבלה בידו, והנוחר, והמעקר--משלם תשלומי כפל בלבד.  אבל אם שחט לרפואה, או לכלבים, או שנמצאת טריפה, או ששחטו בעזרה--משלם תשלומי ארבעה וחמישה, אף על פי שחולין שנשחטו בעזרה אסורין בהנאה:  הואיל ואיסורן מדבריהם, הרי זה חייב לשלם תשלומי ארבעה וחמישה.

י  [ט] וכן הגונב כלאיים הבא מן השה וממין אחר, או שגנב טריפה, או קיטעת, או חיגרת, או סומה, או בהמת השותפין, וטבח או מכר--משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

יא  [י] גנב ונתן לאחר במתנה, או שנתן לאחר לטבוח וטבח, או שנתן לאחר למכור לו ומכר האחר, גנב והקיף, גנב והחליף, גנב ופרע בהיקפו, או ששלחו סבלונות לבית חמיו--משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

יב  [יא] גנב ומכר, והקנה ללוקח לאחר שלושים יום, ובתוך שלושים יום הוכר הגנב--אינו משלם אלא כפל.  מכרו חוץ מאחד ממאה בו, או חוץ מידו או רגלו, כללו של דבר ששייר בו דבר הניתר עימו בשחיטה--פטור מתשלומי ארבעה וחמישה.  ואם מכרו חוץ מגיזתו, או חוץ מקרניו--חייב בתשלומי ארבעה וחמישה, שאין אלו ניתרין עימו בשחיטה.

יג  [יב] גנב וקטע ממנה אבר, ואחר כך מכרה, או שמכרה חוץ ממלאכתה, או שמכרה חוץ משלושים יום--אין מוציאין ממנו תשלומי ארבעה וחמישה; ואם תפס הניזק, אין מוציאין מידו.  [יג] מכרו, והייתה לו בו שותפות--פטור מתשלומי ארבעה וחמישה.

יד  שותפין שגנבו וטבח אחד מהן, או מכר מדעת חברו--משלמין תשלומי ארבעה וחמישה; ואם עשה שלא מדעת חברו--פטורין מתשלומי ארבעה וחמישה, וחייבין בכפל.

טו  גנב ועמד בדין, ואמרו לו הדיינין צא תן לו מה שגנבת, ויצא ואחר כך טבח או מכר--פטור מתשלומי ארבעה וחמישה.  אמרו לו חייב אתה ליתן לו, וטבח או מכר אחר כך--הרי זה חייב בתשלומי ארבעה וחמישה:  הואיל ולא חתכו הדין עליו, עדיין עומד הוא בגניבתו.

טז  הגונב ברשות הבעלים--הואיל והגניבה עדיין היא ברשותן, פטור מן הכפל; וכן אם טבח ומכר שם ברשותן, פטור.  ואם הגביה הגניבה--נתחייב משום גונב, אף על פי שעדיין לא הוציאה מרשות הבעלים.

יז  כיצד:  גנב טלה מן הדיר, והיה מושכו ויוצא, ומת ברשות הבעלים--פטור; הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים, ומת--חייב.  נתנו שם בבית הבעלים לבכורת בנו, ולבעל חובו, או לשומר חינם, ולשואל, לנושא שכר, ולשוכר, והיה מושכו זה שניתן לו ומת--פטור השומר.  הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים, ומת--חייב השומר או בעל החוב שניתן לו, מפני שעדיין לא הוציאו הגנב מרשות בעליו.

יח  [יז] היה העדר ביער--כיון שהכיש את הבהמה וטמנה בתוך האילנות והעצים, חייב בתשלומי כפל; ואם טבחה או מכרה שם, משלם תשלומי ארבעה וחמישה.

יט  [יח] גנב ברשות הבעלים, ואחר שידעו שנגנבה הוציאה וטבחה או מכרה חוץ מרשותן, או שגנב והוציא חוץ מרשותן, וטבח או מכר ברשותן--משלם תשלומי ארבעה וחמישה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך