משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות מקוות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הלכות מקוות פרק ז

א  אין המקוה נפסל לא בשינוי הריח ולא בשינוי הטעם, אלא בשינוי המראה בלבד.  וכל דבר שאין עושין בו מקוה לכתחילה, פוסל את המקוה בשינוי מראה.

ב  כיצד:  היין או החלב והדם וכיוצא בהן ממי כל הפירות--אינן פוסלין את המקוה בשלושת לוגין, שלא אמרו אלא מים שאובין; ופוסלין בשינוי מראה.  אפילו מקוה שיש בו מאה סאה, ונפל לו לוג יין או מי פירות, ושינה את מראיו--פסול.

ג  וכן מקוה שיש בו עשרים סאה מים כשרים או פחות מזה, ונפל לתוכו סאה יין או מי פירות, ולא שינו את מראיו--הרי אלו כשרים כשהיו, ואין הסאה שנפלה עולה למידת המקוה.  ואם נוסף על העשרים, עשרים אחרים מים כשרים--הרי זה מקוה כשר.

ד  [ב] יש מעלין את המקוה ולא פוסלין, פוסלין ולא מעלין, לא מעלין ולא פוסלין.  [ג] ואלו מעלין ולא פוסלין--השלג, והברד, והכפור, והגליד, והמלח, וטיט הנרוק.

ה  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, ונפל לתוכו סאה מאחד מאלו--הרי זה עולה למידתו, והרי המקוה כשר ושלם; נמצאו מעלין ולא פוסלין.  אפילו הביא ארבעים סאה שלג בתחילה, והניחו בעוקה, וריסקו שם--הרי זה מקוה כשר.

ו  [ד] ואלו פוסלין ולא מעלין--מים שאובין בין טהורים בין טמאים, ומי כבשים, ומי שלקות, והתמד עד שלא החמיץ, והשיכר.

ז  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר משקל דינר, ונפל מאחד מאלו משקל דינר לתוכן--אינו עולה למידת המקוה, ולא השלימו; ואם נפל מאחד מהן שלושת לוגין, פוסל את המקוה.

ח  [ה] ואלו לא פוסלין ולא מעלין--שאר המשקין, ומי פירות, והציר, והמורייס, והתמד משהחמיץ.  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר אחת, ונפל מאחד מאלו סאה לתוכו--לא העלתו, והרי המים כשרים כשהיו:  שאין אלו פוסלין, אלא בשינוי מראה כמו שביארנו.

ט  [ו] ופעמים שאלו מעלין את המקוה.  כיצד:  מקוה שיש בו ארבעים סאה, ונפל לתוכו סאה מאחד מאלו, וחזר ולקח סאה ממנו--הרי הארבעים שנשארו, מקוה כשר.

י  [ז] מקוה שהדיח בו סלי זיתים וענבים, ושינו את מראיו--כשר.  [ח] מי הצבע--פוסלין את המקוה בשלושת לוגין, ואין פוסלין אותו בשינוי מראה.

יא  [ט] מקוה שנפל לתוכו יין או מוחל או שאר מי פירות, ושינו את מראיו ונפסל--כיצד תקנתו:  ימתין עד שיירדו גשמים, ויחזרו מראיו למראה מים.  ואם היה במקוה ארבעים סאה מים כשרים--ממלא ושואב לתוכו, עד שיחזרו מראיו למראה מים.

יב  נפל לתוכו יין או מוחל וכיוצא בהן, ונשתנה מראה מקצתו--אם אין בו מראה מים שלא נשתנה כדי ארבעים סאה, הרי זה לא יטבול בו; והטובל במקום שנשתנה, לא עלתה לו טבילה:  אפילו חבית של יין שנשברה בים הגדול, ומראה אותו מקום כמראה יין--הטובל באותו מקום, לא עלתה לו טבילה.

יג  [י] שלושת לוגין מים שאובין, שנפל לתוכן אפילו משקל דינר יין ושינה מראיהן, והרי מראה הכול מראה יין, ונפלו למקוה--לא פסלוהו, אלא אם שינו את מראיו.

יד  [יא] שלושת לוגין חסר דינר מים שאובין, שנפל לתוכן דינר חלב או מי פירות, והרי מראה הכול מים, ונפלו למקוה--לא פסלוהו:  עד שייפלו שלושת לוגין מים שאובין שאין בהן תערובת משקה אחר, ולא מי פירות.

טו  [יב] מקוה שנשתנה מראה מימיו מחמת עצמו, ולא נפל לו דבר--הרי זה כשר:  לא אמרו אלא שנשתנה, מחמת משקה אחר.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך