משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת אוכלין

הלכות טומאת אוכלין פרק א

א  כל אוכל המיוחד למאכל אדם, כגון לחם ובשר וענבים וזיתים וכיוצא בהן--מקבל טומאה; וכל שאינו מיוחד למאכל אדם--הרי זה טהור ואינו מקבל טומאה, אלא אם כן חישב עליו וייחדו למאכל אדם.  וזה וזה אינו מקבל טומאה, עד שייבלל תחילה באחד משבעה משקין; וזה הוא הנקרא הכשר, שנאמר "וכי יותן מים על זרע" (ויקרא יא,לח).

ב  ואלו הן השבעה משקין שמכשירין את האוכלין לטומאה--המים, והטל, והשמן, והיין, והחלב, והדם, והדבש.  ואינן מכשירין עד שייפלו על האוכלין, ברצון הבעלים; ולא יהיו סרוחין, שהמשקה הסרוח אינו מכשיר.  וכיון שהוכשר האוכל--אף על פי שיבש והרי הוא נגוב, הרי זה מקבל טומאה.

ג  אוכל שהיה בלול במי פירות כגון מי תותים ורימונים--אף על פי שהוא בלול, ונגע בו הזב או בשר המת--הרי הוא טהור, מפני שלא הוכשר באחד משבעת המשקין.

ד  אין שם משקה שמקבל טומאה, אלא שבעת המשקין שמנינו בלבד; אבל שאר מי פירות--כדרך שאין מכשירין, כך אין מקבלין טומאה כלל.  [ה] זיתים וענבים שלא הביאו שליש--משקין היוצאין מהן אינן מכשירין, ולא מקבלין טומאה; אלא הרי הן כשאר מי פירות, שהן טהורין לעולם.

ה  [ו] אלו דברים שאינן מקבלין טומאה, ואף על פי שבני אדם אוכלין אותן, לפי שאינן נאכלין להנאת גופן, אלא מפני שנותנין טעם במאכלות או מפני הריח או המראה; ואלו הן--הקושט והחמס וראשי בשמים והתייה והחלתית והפלפלין וחלות חריע, וכן כל כיוצא בהן.

ו  [ז] השבת--סתמו לאכילת גופו, כשאר ירקות שדה; ואם חישב עליו לקדירה, אינו מיטמא טומאת אוכלין.  והשבת--משנתנה טעם בקדירה--הרי היא כזבל, ואינה מיטמאה טומאת אוכלין.  [ח] התמרים והגרוגרות שנתנן לקדירה כתבלין--עדיין הן מיטמאין טומאת אוכלין, עד שיפסדו מלאכול אדם.

ז  [ט] הכרשינין--אם ייחדן למאכל אדם, מיטמאין טומאת אוכלין.  [י] הקור, הרי הוא כעץ לכל דבר; ואם שלקו וטיגנו, מיטמא טומאת אוכלין.  [יא] החרצנין והזוגין--אף על פי שכנסן לאוכלין, אין מיטמאין.

ח  [יב] זיתים וענבים--הקשים שנפרצין ויוצאין מתחת הקורה בשעת הדריכה, אינן מקבלין טומאה.  ועד כמה, עד ארבעת קבין לכל כור; היה הנפרץ יתר מזה, מקבלין טומאה.  ואם כנסן לאוכלין--אף על פי שהן פחות מארבעת קבין, מקבלין טומאה.

ט  [יג] הכפנייות והפגין והבוסר והקצח--הרי הן כאוכלין, ומקבלין טומאה.  [יד] לולבי זרדים, והחרובין, ושל עדל, ועלי הלוף השוטה--אינן מקבלין טומאה, עד שימתקו.  [טו] החרדל והתורמוסין ושאר כל הנכבשין--מיטמאין טומאת אוכלין, בין משהמתיקו בין עד שלא המתיקו.

י  [טז] זיתים שכבשן בעלין שלהן--אין העלין מקבלין טומאה, שלא כבשן לאוכלן אלא למראה.  [יז] כשות של קישות, והנץ שלה--אינו מקבל טומאה, מפני שאינו אוכל.

יא  [יח] דבש בכוורתו, מיטמא טומאת אוכלין שלא במחשבה; רדה הדבש--משירסק החלות, מיטמא משום משקה.  דבש הזב מכוורתו, מיטמא טומאת משקין; חישב עליו לאוכלין, מיטמא טומאת אוכלין.

יב  [יט] השמן שקרש--אינו אוכל, ולא משקה; חישב עליו כשהוא קרוש, בין לאוכלין בין למשקין--בטלה דעתו.  וכן הדם שקרש--אינו אוכל, ולא משקה.  חישב עליו לאוכלין, מיטמא טומאת אוכלין; חישב עליו למשקין, בטלה דעתו.

יג  [כ] חלב שקרש--אינו לא אוכל, ולא משקה.  חישב עליו לאוכלין, מיטמא טומאת אוכלין; למשקין, בטלה דעתו.  [כא] דבש תמרים--לא אוכל, ולא משקה.  חישב עליו לאוכלין, מיטמא טומאת אוכלין; למשקין, בטלה דעתו.  ושאר כל מימי פירות כולן--לא אוכל, ולא משקה; חישב עליהן, בין לאוכלין בין למשקין--בטלה דעתו.

יד  [כב] השלג--אינו אוכל, ולא משקה.  חישב עליו לאוכלין, בטלה דעתו; חישב עליו למשקה, מיטמא טומאת משקין.  נטמא מקצתו, לא נטמא כולו; העבירו על גבי כלי חרס הטמא, נטמא כולו.

טו  [כג] החלב שבכחל שחישב עליו--בטלה דעתו, והרי הוא טהור; חישב על החלב שבקיבה, הרי זה מיטמא טומאת אוכלין.

טז  [כד] ענבים שדרכן--משיהלוך בהן הדורך שתי וערב, מיטמאין טומאת משקין; נשתיירו בהן גרגרין שלמים, אותן גרגרין מיטמאין טומאת אוכלין.  וכן הזיתים--משייטענו, מיטמאין טומאת משקין; נשארו בהן גרגרין שלמים, מיטמאין טומאת אוכלין.

יז  [כה] העורלה, וכלאי הכרם, ושור הנסקל שנשחט, ועגלה ערופה בין שנשחטה בין שנערפה, וציפורי מצורע, ופטר חמור, ובשר בחלב, ובשר פרה אדומה, והפיגול, והנותר--אף על פי שכל אלו אסורין בהניה, כולן מיטמאות טומאת אוכלין.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך