משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות מטמאי משכב ומושב

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז

א  הזב מטמא את המשכב ואת המושב והמרכב בחמישה דרכים--עומד, יושב, שוכב, נתלה, ונשען.  כיצד:  כלי שהוא עשוי למשכב או למושב או למרכב, אפילו היה תחת האבן--אם עמד אחד ממטמאי משכב על האבן, או ישב עליה, או שכב או נשען עליה, או נתלה בה--הואיל ונתנשא על הכלי הזה מכל מקום, נטמא ונעשה אב.  וכל אחד מחמישה דרכים אלו, הוא הנקרא מדרס בכל מקום.

ב  וכן המשכב והמרכב מטמאין את האדם בשבעה דרכים--בחמישה דרכים אלו שמנינו, ובמגע, ובמשא.  כיצד:  משכב או מרכב שדרס עליו הזב, ונטמא במדרסו--הנוגע בו או הנושאו, טמא.  וכן היושב עליו, או העומד, או השוכב, או הנתלה, או הנשען--אף על פי שהייתה אבן מבדלת בין הטהור ובין המדרס, הרי זה נטמא:  שנאמר "והיושב, על הכלי, אשר יישב עליו, הזב--יטמא" (ראה ויקרא טו,ד; ויקרא טו,ו).

ג  מפי השמועה למדו שמקום שהזב יושב ומטמא, אם ישב שם הטהור ניטמא; מה הזב מטמא משכב ומרכב שתחת האבן--אף הטהור מיטמא מן המשכב או המרכב שהוא מתחת האבן, ואף על פי שאין הזב שם על המשכב.  ואדם זה שהוא למעלה מן המדרס--מטמא בגדים כל זמן שלא פירש ממטמאיו, כמו שביארנו.

ד  [ג] אין הזב מטמא את המשכב, עד שיינשא רובו על המשכב או המושב או המרכב; וכן הטהור שדרס על מדרס הזב--אינו מיטמא מחמת המדרס, עד שיינשא רובו עליו.  אבל אם נישא מיעוטו--הואיל ולא נגע, הרי זה טהור.  כיצד:  מקצת הטמא על המשכב, ומקצת הטהור על אותו משכב--המשכב טהור, והטהור שנישא מקצתו עליו טהור.

ה  הטמא שנישא רובו על מקצת המשכב או המרכב, נטמא המשכב כולו והמרכב כולו; וכן הטהור שנישא רובו על מקצת המדרס--נטמא, ואף על פי שלא נישא אלא על מקצת המושב.

ו  [ד] זב שהיה מוטל על חמישה ספסלין, שהן מונחין לאורכן--טמאין, שהרי נישא רובו על כל אחד מהן; היו מונחין לרוחבן--טהורין, שהרי לא נישא רובו על כל אחד מהן.  ואם ישן עליהם--בין כך ובין כך, טמאין:  שמא נתהפך עליהם, ונמצא רובו על כל אחד.

ז  היה מוטל על שישה כלים העשויין למשכב, שתי ידיו על שניים, ושתי רגליו על שניים, וראשו על אחד, וגופו על אחד--אין טמא משום משכב אלא זה שתחת גופו, שהרי נישא רובו עליו; עמד על שני משכבות, רגלו אחת על אחד ורגלו שנייה על השני--שניהן טמאין.

ח  [ה] היה יושב על גבי המיטה, וארבעה משכבות תחת ארבע רגלי המיטה--כולן טמאות, מפני שאינה יכולה לעמוד על שלוש; [ו] היה רוכב על גבי בהמה, וארבעה משכבות תחת ארבע רגליה--כולן טהורות.

ט  ומפני מה הן טהורות:  מפני שהבהמה יכולה לעמוד על שלוש; ונמצאת הרביעית מסייע, ומסייע אין בו ממש.  והואיל וכל אחת ראויה להיות מסייע, ואין אנו יודעים איזו יד ואיזו רגל היא שלא היה נשען עליה--הרי לא הוחזקה טומאה באחת מהן; לפיכך כולן טהורות.

י  לפיכך אם היה משכב אחד מונח תחת שתי ידי הבהמה, או תחת שתי רגליה, או תחת ידה ורגלה--הרי זה טמא:  שהרי ודאי נישא הזב על משכב זה, שאין הבהמה יכולה לעמוד על שתיים.

יא  [ז] ישב הטמא על קורת בית הבד--כל הכלים שבעקל טמאים, שהרי הם רצוצים תחת הקורה.  אבל אם ישב על מכבש של כובס, הרי הכלים שתחת לוח המכבש טהורים:  מפני שהוא רפוי; ונמצאת משענת המכבש על רגליו, לא על הכלים שתחתיו--שאם ירצה אדם להכניס סכין וכיוצא בה בין הכלים שתחת המכבש ובין המכבש, מכניס אף על פי שהוא קשור.

יב  [ח] זב שדרס על כלי שלא נעשה למשכב או למושב או למרכב--אף על פי שהוא ראוי למשכב--הואיל ולא נגע בו, הרי זה טהור:  שהרי אומרין לו, עמוד ונעשה מלאכתנו בכלי זה.

יג  כיצד:  כפה סאה וישב עליה, כפה עריבה וישב עליה, או שישב על פרוכת או על קלע של ספינה, וכיוצא בהן--הרי אלו טהורין:  שנאמר "אשר יישב עליו" (ויקרא טו,ד; ויקרא טו,ו)--המיוחד לישיבה, לא שאומרין לו עמוד ונעשה מלאכתנו, מפני שכלי זה, לא נעשה לישיבה.

יד  היה הכלי משמש לישיבה, עם מלאכתו שנעשה לה--הרי זה מיטמא במדרס:  כגון הרדיד, והחלוק, והטלית, והתורמל, והחמת--שאף על פי שכל אחד מהן לא נעשה מתחילתו למשכב, הרי הוא משמש את המשכב עם מלאכתו; וכן כל כיוצא באלו.  ובהלכות כלים, אבאר כל הכלים המיטמאין במדרס, וכלים שאין מיטמאין במדרס, ואיזה כלי ראוי לישיבה, ואיזה ראוי לשכיבה, ואיזה ראוי לרכיבה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך