משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות מטמאי משכב ומושב

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ו

א  כבר ביארנו שהזב וחבריו, מטמאין משכב ומושב ומרכב.  והמשכב והמושב, אחד הוא; ולמה נאמר בתורה משכב ומושב--שהמשכב הראוי לשכיבה, והמושב הראוי לישיבה.  ובין שישב על המשכב, או ששכב על המושב--טימאהו; לפיכך אני אומר בכל מקום משכב בלבד, והוא הדין למושב.  ואיזה הוא מרכב--זה הראוי לרכיבה, כגון מרדעת החמור וטפיטן הסוס.

ב  המשכב והמרכב--כל אחד מהן אב מאבות הטומאות של תורה, מטמא אדם וכלים במגע, ומטמאין את האדם במשא.  ומה בין משכב למרכב:  שהנוגע במשכב--אם היה אדם ונגע בבגדים ובשאר כלים, עד שלא פירש ממטמאיו--הרי זה טימאן, ועשה אותן ראשון לטומאה; והנוגע במרכב--אינו מטמא בגדים ולא כלים, אפילו בשעת מגעו.

ג  אבל הנושא את המשכב או את המרכב--הרי זה מטמא בגדים ושאר כלים בשעת נשיאתו, עד שלא פירש ממטמאיו.

ד  ומניין שבטומאת מרכב חילק מגעו ממשאו, ובמשכב לא חילק:  שהרי הוא אומר במשכב "ואיש, אשר ייגע במשכבו--יכבס בגדיו" (ויקרא טו,ה), ובמרכב הוא אומר "וכל המרכב, אשר ירכב עליו . . . וכל הנוגע, בכול אשר יהיה תחתיו--יטמא, עד הערב" (ויקרא טו,ט-י) ולא נאמר בו יכבס בגדיו:  מלמד שאינו מטמא בגדים בשעת מגעו.  ונאמר "והנושא אותם--יכבס בגדיו" (ויקרא טו,י)--אחד הנושא את המרכב או הנושא משכב, מטמא בגדים בשעת נשיאתו.

ה  נמצאת למד שהזב והזבה והנידה והיולדת, ומשכבן ורוקן ומימי רגליהן, ודם נידה וזבה ויולדת, וזובו של זב--כל אחד מאלו אב.  ואדם שנגע באחד מכל אלו, או נשאו--מטמא בגדים ושאר כלים בשעת נגיעתו או בשעת נשיאתו, ואינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס:  שכל המטמא אדם, מטמא כלי חרס; וכל שאינו מטמא אדם, אינו מטמא כלי חרס.

ו  הנה למדת שכל טמא שנאמר בו יכבס בגדיו--הרי זה מטמא בגדים שייגע בהן כל זמן שלא פירש ממטמאיו, ועושה אותן ראשון לטומאה כמוהו; ומטמא שאר הכלים כבגדים, חוץ מכלי חרס--שאינו מטמא לא אדם ולא כלי חרס, אף על פי שעדיין לא פירש.

ז  וכל טמא שלא נאמר בו יכבס בגדיו--הרי הוא עד שלא פירש, כאחר שפירש:  שאינו מטמא בגדים, מפני שהוא ולד; ואין צריך לומר שאינו מטמא אדם, ולא כלי חרס.  לפיכך הנוגע במרכב, אינו מטמא בגדים בשעת מגעו; והנושא את המרכב, מטמא בגדים בשעת נשיאתו כמו שביארנו.

ח  [ג] כל הכלים שיינשאו למעלה מן הזב, הן הנקראין מדף.  והן כולן ככלים שהוא נוגע בהן--שהן ראשון לטומאה, ואינן מטמאין לא אדם ולא כלים; אבל מטמאין אוכלין ומשקין, כשאר ולדות הטומאה.  וטומאת מדף, מדבריהם.

ט  [ד] הזב והזבה והנידה והיולדת והמצורע שמתו--הרי הן מטמאין משכב ומרכב אחר מיתתן, כשהיו כשהן חיין, עד שיימוק הבשר; וטומאה זו מדבריהם--גזירה שמא יתעלף אחד מאלו, וידמו שמת והוא עדיין לא מת.  נמצא משכבן ומרכבן שלאחר מיתה, אב טומאה של דברי סופרים.  אבל נוכרי שמת--אינו עושה משכב, שהרי כשהוא חי אינו מטמא אלא מדבריהם כמו שביארנו.

י  [ה] כל מקום שאתה שומע טומאת משכב ומרכב, אינו שייגע הטמא במשכב או במרכב כשיינשא עליהן; אלא אפילו היו אבנים גדולות למעלה מן הכלי העשוי למשכב או למרכב, ונישא הזב על האבנים מלמעלה--נטמא המשכב או המרכב, ונעשה אב טומאה.

יא  אפילו אלף משכב או מרכב זה למעלה מזה, ואבן על העליון, וישב אחד ממטמאי משכב ומושב למעלה מן האבן--נטמאו הכול.  ואחד המשכב הנוגע בארץ, או המשכב שלמעלה--אם נגע בו בשעת שכיבתו, כל אחד מהן אב הטומאה.

יב  וכן אם היה אחד ממטמאי משכב למטה, ואבן על גביו, ואוכלין וכלים ומשקין ואדם על גבי האבן זה למעלה מזה--כולן טמאין, וראשון לטומאה.  ואחד כלי או אוכל או משקה או אדם הנוגע בזב, או כלי או אוכל או משקה או אדם שהוא למעלה על האבן שעל גביו--הכול ולד טומאה; ואינו מטמא לא אדם ולא כלים, חוץ מן האדם שעל גבי הזב--שעד שלא פירש ממטמאיו, מטמא שאר כלים כמו שביארנו.

יג  [ו] האוכלין והמשקין והכלים שאינן עשויין לא למשכב ולא למושב ולא למרכב שהיו למטה, וישב הזב וכיוצא בו עליהן למעלה, ולא נגע בהן--כולן טהורין; אבל אם היה האדם למטה, והזב למעלה--אף על פי שאינו נוגע בו, הרי זה טמא משום נושא זב, ככל נושא דבר שמטמא במשא, שהנושא ראשון לטומאה.

יד  הנה למדת שכל שיהיה למעלה מן הזב, טמא:  בין אדם בין כלים העשויין למשכב ולמושב ולמרכב, בין שאר כל הכלים, בין אוכלין בין משקין--הכול ראשון לטומאה.  וכל שיהיה למטה מן הזב, ולא ייגע בו--טהור:  חוץ מן האדם, או כלי העשוי למשכב או למושב או למרכב; אלא שהאדם ראשון, והכלים העשויין למושב או למשכב או למרכב אב הטומאה כמו שביארנו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך