משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות פרה אדומה

הלכות פרה אדומה פרק א

א  מצות פרה אדומה, שתהיה בת שלוש שנים או בת ארבע; ואם הייתה זקנה, כשרה, אלא שאין ממתינין לה, שמא תשחיר ותיפסל.  ואין לוקחין עגלה, ומגדלין אותה--שנאמר "ויקחו אליך פרה" (במדבר יט,ב), לא עגלה.  מצאו עגלה--פוסקין עליה דמים, ותהיה אצל בעליה עד שתגדיל ותיעשה פרה; ולוקחין אותה מתרומת הלשכה.

ב  זה שנאמר בתורה "תמימה" (במדבר יט,ב)--תמימת אדמות, לא תמימת קומה; אלא אם הייתה ננסה, כשרה כשאר הקודשים.

ג  היו בה שתי שערות לבנות או שחורות, בתוך גומה אחת, או בתוך שתי כוסות והן מוכיחות זו על זו--פסולה.  [ג] היו בה שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר, עיקרן משחיר וראשן מאדים--הכול הולך אחר העיקר; וגוזז במספריים את ראשן המשחיר, ואינו חושש משום גיזה בקודשים--שאין כוונתו לגזוז.

ד  וצריך שיישאר מן המאדים, כדי שתינטל בזוג--שכל שערה שאינה ניטלת בזוג, הרי היא כאילו אינה; לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות, שאינן נלקטין בזוג--הרי זו כשרה.

ה  היו קרניה או טלפיה שחורים, יגוד; גלגל העין והשיניים והלשון, אין מראיהן פוסלין בפרה.  [ו] הייתה בה יבולת, וחתכה--אף על פי שצמח במקומה שיער אדום, פסולה.

ו  [ז] כל המומין הפוסלין הקודשים--פוסלין בפרה, שנאמר "אשר אין בה מום" (במדבר יט,ב); הייתה יוצא דופן, או מחיר, או אתנן, או טריפה, או שנרבעה--פסולה:  שכל הפוסל את הקודשים למזבח, פוסל את הפרה, אף על פי שהיא כקודשי בדק הבית, הואיל וקראה הכתוב "חטאת" (במדבר יט,ט; במדבר יט,יז).  ומותר ליקח אותה מן הגוי; ואין חוששין שמא רבעה הגוי, שאינו מפסיד בהמתו.

ז  יתרה פרה על הקודשים, שהעבודה פוסלת בה--שנאמר "אשר לא עלה עליה, עול" (במדבר יט,ב), ובעגלה ערופה הוא אומר "אשר לא עובד בה, אשר לא משכה, בעול" (דברים כא,ג):  מה עול האמור בעגלה, עשה שאר עבודות כעול--אף עול האמור בפרה, יפסול בה שאר עבודות כעול.  אלא שהעול פוסל, בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה; ושאר עבודות, אין פוסלות אלא בשעת עבודה.  כיצד:  קשר עליה העול--אף על פי שלא חרשה בו, פסולה; הכניסה לדוש, אינה נפסלת עד שידוש בה.  וכן כל כיוצא בזה.

ח  רכב עליה, נשען עליה, נתלה בזנבה ועבר בה את הנהר, קיפל עליה את המוסרה, נתן טליתו עליה, נתן עליה כסות של שקים--פסולה.  קשרה במוסרה--אם הייתה מורדת וצריכה שמירה, כשרה; ואם לא הייתה צריכה, פסולה--שכל שמירה שאינה צריכה, משאוי הוא.

ט  עשה לה סנדל שלא תחליק, פרס טליתו עליה מפני הזבובין--כשרה.  זה הכלל--כל שהוא לצורכה, כשרה; לצורך אחר, פסולה.

י  נעשית בה מלאכה מאליה, או שעלה עליה דבר מאליו--אם לרצונו, פסולה:  שנאמר "אשר לא עובד בה" (דברים כא,ג)--שאם עובד בה לרצונו, הרי זה כמי שעבד בה.  לפיכך אם שכן עליה עוף, כשרה.  עלה עליה זכר, פסולה; ואין צריך לומר שהמעוברת, פסולה.

יא  הכניסה לרבקה, ודשה מאליה--כשרה; הכניסה כדי שתינק, ותדוש--פסולה, שהרי עשת לרצונו.  וכן כל כיוצא בזה.

יב  [ח] פרה שנולד בה פסול, תיפדה.  וכן אם מתה, תיפדה מפני עורה; אבל לא להאכיל בשרה לכלבים.  [ט] נשחטה לשם חולין--תיפדה, ואינה מכפרת; נשחטה על גב מערכתה, אין לה פדיון עולמית.  [י] לקחו פרה, ומצאו אחרת נאה ממנה--הרי זו תיפדה שלא במום.

יג  אף כוהן הדיוט, כשר לשריפת הפרה--שנאמר "ונתתם אותה, אל אלעזר הכוהן" (במדבר יט,ג), ועדיין אהרון היה קיים; ומפי השמועה למדו זו נעשת באלעזר, ושאר כל הפרות בין בכוהן גדול בין בכוהן הדיוט.  [יב] והעושה אותה--לובש ארבעה כלים של כוהן הדיוט, בין שעשה אותה כוהן גדול בין שעשה אותה כוהן הדיוט.

יד  [יג] כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף, שהיו טבולי יום--כשרים למעשה הפרה ולקדש ולהזות מאפרה, ואף על פי שעדיין לא העריב שמשן:  שזה שנאמר בכל הפרשה "איש טהור" (במדבר יט,ט; במדבר יט,יח), הוא הטהור למעשר שני; אף על פי שאינו טהור לתרומה, עד שיעריב שמשו--הרי הוא טהור לפרה.

טו  [יד] הצדוקיין היו אומרים שאין מעשה הפרה כשר, אלא במעורבי שמש; לפיכך היו בית דין בבית שני מטמאין את הכוהן השורף את הפרה בשרץ וכיוצא בו, וטובל, ואחר כך עוסק בה--כדי לבטל דברי אלו הזדים שמורים מהעולה על רוחם, לא מן הקבלה.  וכן כל הכלים שמכניסין לתוכן אפר הפרה, כולן טבולי יום היו.

טז  [טו] החותך שפופרת של קנה להניח בה אפר חטאת--יטמא אותה, ויטבילנה; ואחר כך יניח בה.  והחותך את השפופרת והמטבילה--טעון טבילה, מפני שעשיה כטמא מת בשביעי שלו; לפיכך אינה צריכה הזיה שלישי ושביעי, אלא מטמאה--כדי להראות לצדוקיין, ומטבילה ונותן בה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך