משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק כא

א  מניין לצמיד פתיל שמציל באוהל המת:  שנאמר "וכול כלי פתוח, אשר אין צמיד פתיל עליו--טמא, הוא" (במדבר יט,טו)--הא יש צמיד פתיל עליו, טהור.  ומפי השמועה למדו שאין הכתוב מדבר אלא בכלי חרס בלבד, כלי שאינו מיטמא אלא דרך פתחו; ולפיכך אם היה פתחו סתום, ומוקף צמיד פתיל--הציל על כל שבתוכו.

ב  קל וחומר לכל הכלים שאין מקבלין טומאה, שיצילו בצמיד פתיל; והן--כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה, וכלי עצמות הדג ועורו ועצמות העוף, וכלי עץ הבא במידה, ונסרים של עץ שהן פשוטין ואינן כלים, וגולמי כלי מתכות:  כל אלו, מצילין בצמיד פתיל.

ג  אם הדברים שבתוך כלי המוקף ניצולו--קל וחומר לבלועין, ולכלים שתחת האוהלים.  מה בין אוהלים, לכלים שמצילין בצמיד פתיל--שהכלים אינן מצילין אלא בצמיד פתיל, והאוהלים מצילין בכיסוי בלבד.  [ב] משפך שכפהו, מציל בכיסוי:  אף על פי שקצתו נקוב, נקב קטן--הרי הוא כסתום.

ד  כל הכלים המצילין בצמיד פתיל--אם היה בהן טפח על טפח על רום טפח, וכפאן על פיהן על הארץ--אף על פי שלא מירח בצמיד פתיל מן הצדדין, הרי אלו מצילין כל מה שתחתיהן עד התהום:  מפני שהן כאוהל, והאוהל מציל; אלא אם כן היה הכלי כלי חרס, שאין אוהלי כלי חרס מצילין.

ה  כיצד:  חבית שכפיה על פיה--אף על פי שמירחה בטיט מן הצדדין, כל מה שתחתיה טמא:  שנאמר "צמיד פתיל עליו" (במדבר יט,טו), ולא צמיד פתיל על גבו.  הדביק פיה לכותל, ומירח מן הצדדין--מצלת על כל מה שבתוכה, ועל כל שכנגדה בכותל; ואם לא מירח מן הצדדין, אינה מצלת--שאין כלי חרס מציל משום אוהל, כמו שביארנו.

ו  אבל שאר כל הכלים המצילין בצמיד פתיל, שהיו פייותיהן דבוקות בדופני הבית--מצילין בלא צמיד פתיל, מפני שהן מצילין משום אוהלים; לפיכך צריך שיהיה בדופן הכלי טפח--שאין הכלים מצילין עם דופנות אוהלים, עד שיהיה להן דופן טפח.

ז  היה לכלי דופן חצי טפח, והיה יוצא מדופן האוהל שפה חצי טפח, והדביק זה לזה--אף על פי שיש שם חלל טפח, אינו מציל:  עד שיהיה טפח ממקום אחד.

ח  [ד] כשם שמצילין מבפנים, עם דופנות האוהל--כך מצילין חוץ לאוהל, אם סמכן לאוהל:  שהרי האוהל נעשה כסוי מכל מקום.  כיצד:  כלי מהן שיש לו דופן טפח, שהניחו על גבי יתדות חוץ לאוהל, וסמך פיו לדופן האוהל, והייתה טומאה תחתיו--כלים שבתוכו טהורין.  ואם היה סמוך לכותל חצר, או לכותל גינה--אינו מציל, לפי שאינן כותל אוהל; ולפיכך כלים שבתוך הכלי טמאים, שהרי האהילו על הטומאה.

ט  [ה] קורה שיש בה פותח טפח, והיא נתונה מכותל לכותל, וטומאה תחתיה, וקדירה תלויה מן הקורה, והייתה הקורה נוגעת בפי קדירה כולו ומכסה אותו--כלים שבקדירה טהורים, שהרי הוצלו בכיסוי האוהל להן; ואם לא היה פי הקדירה מכוסה בקורה, אלא ביניהן ריוח--כל מה שבקדירה טמא, והקדירה עצמה טמאה.

י  [ו] בור שבתוך הבית, וטומאה בבית, וכלים בבור--אם היה מכוסה בנסר חלק, או בכלי המציל שיש לו דופן טפח--הרי כל מה שבבור טהור.  היה לבור בניין סביב לפיו, גבוה טפח על הארץ--בין שכיסהו בכלי המציל שיש לו דופן, בין שלא הייתה לו דופן--הרי זה מציל, שהרי יש לו דופן טפח ממקום אחר.

יא  [ז] חדות הבנוי בתוך הבית, ומנורה בתוכו, והפרח שלה יוצא ומכסה את פי החדות, ונתן כלי המציל באוהל המת על פי החדות, והרי הוא נשען על פרח המנורה--רואין:  אם תינטל המנורה, והכלי המציל עומד--הרי זה מציל על כל שבחדות, וכלים שבין שפת הכלי ושפת החדות טהורים עד התהום; ואף המנורה טהורה, אף על פי ששפת הפרח נראה בין הכסוי והחדות.  ואם לאו, הכול טמאים.

יב  [ח] חדות הבנוי בתוך הבית, וכלי המציל נתון על פיו, והייתה טומאה בין שפת הכלי ושפת החדות, או בתוך החדות--הבית טמא:  שאין האוהל שבתוך הבית מונע הטומאה, כמו שביארנו.

יג  הייתה טומאה בבית--כלים שבכותלי החדות--אם יש במקומן טפח על טפח על רום טפח, טהורים; ואם לאו, טמאים.  ואם היו כותלי החדות רחבים משל בית--בין כך ובין כך, טהורים:  מפני שאינן חשובין מכותלי הבית; וכשם שמציל החדות בתוכו, כך מציל בכתליו.

יד  כבר ביארנו שהתנור הישן--הרי הוא ככל הכלים, שהן מביאין את הטומאה ואין נעשין אוהלים; ומפני זה אינו מציל על מה שבתוכו, אלא אם כן היה מוקף צמיד פתיל כשאר כלים המצילין.  וכן ביארנו שהתנור החדש--אינו ככלים לעניין זה, אלא נעשה אוהל; לפיכך מציל על מה שבתוכו בכסוי בלבד בלא צמיד פתיל, כאוהלים.  וכסוי התנור, הוא הנקרא סרידה.

טו  [ט] תנור ישן בתוך החדש, וסרידה על פי החדש, והרי הכסוי נשען על פי התנור הישן--רואין:  אם כשיינטל הישן, תיפול הסרידה--לא הציל, וכל שבתוכו טמא; ואם לאו, הכול טהור.  היה החדש בתוך הישן, והסרידה מונחת על פי הישן--אם יש בין החדש והכסוי פחות מטפח--כל שבתוך החדש טהור, וכאילו הסרידה מונחת על פיו.

טז  [י] סרידה של חרס שיש לה שפה, והיא עודפת על פי התנור, ומוקפת צמיד פתיל--הייתה טומאה תחתיה או על גבה, שהכול טמא--הרי כנגד אווירו של תנור טהור.  הייתה טומאה כנגד אווירו של תנור--כנגדו עד לרקיע טמא, וכל שבתוכו טהור.

יז  [יא] קדירה שכפאה על פי החבית, ומירח דופנותיה עם החבית--מצלת על כל מה שבתוכה, ועל מה שבינה ובין שפתות החבית.  הושיבה על פי החבית כדרכה, ומירח--אינה מצלת:  מפני שהקדירה מיטמאה מאווירה; ואין כלי טמא מציל, כמו שביארנו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך