משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק יג

א  כל טפח על טפח על רום טפח--קרוי אוהל, כמו שביארנו; וחוצץ בפני הטומאה, ומביא את הטומאה:  בין שעשהו להאהיל בין שנעשה מאליו, אפילו היה שלא בידי אדם--הרי זה מביא וחוצץ.  כיצד:  אחד חור שחררוהו מים, או שרצים, או שאכלתו מלחת, או שצבר אבנים או קורות ונעשה בהן חלל טפח--הרי זה אוהל, ומביא וחוצץ.

ב  במה דברים אמורים, בשהיה האוהל חזק ובריא.  אבל אוהל רעוע--אינו מביא את הטומאה ואינו חוצץ בפני הטומאה, מן התורה; אבל מדברי סופרים, מביא את הטומאה ואינו חוצץ.

ג  כיצד:  שריגי האילנות הסוככים על הארץ, והן הנקראין סככות, ואבנים היוצאות מן הגדר הסוככות על הארץ, והן הנקראין פרעות--אם יכולין לקבל מעזיבה בינונית, והן עומדין--הרי אלו מביאין וחוצצין, מן התורה; ואם אינן ראויין לקבל מעזיבה בינונית, אלא והן נופלין--הרי אלו מביאין מדבריהם, ואינן חוצצין.  וכן כל כיוצא בהן.

ד  [ג] אלו מביאין, וחוצצין:  כלי עץ הבא במידה, וכן כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה הבאין במידה; ופשוטי כלי עור, ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת, שהן עשויין אוהלים; ובהמות או חיות בין טמאות בין טהורות--והוא, שיהיה ראש זו בין רגלי זו ויהיו כולן דבוקות; והעוף ששכן, והחוטט בשיבולים מקום לקטן להצילו מן השמש, ואוכלין שאינן מוכשרין כדי שלא ייטמאו.

ה  ירקות המתקיימין בימות החמה והגשמים--הרי הן כאילנות, ומביאין וחוצצין; ואלו הן--האירוס, והקיסוס, וירקות חמור, ודלעת יוונית.  וכן הסככות, והפרעות, והזיזין והכצוצטריות, והשובכות, והשקיפין, והסלעים, והגחירים, והשננים--כל אלו מביאין וחוצצין.

ו  [ד] ואלו מביאין, ולא חוצצין:  האדם; וכלי עץ שאינן באין במידה--מפני שהן ככל הכלים, ומיטמאין; ופשוטי כלי עור, ויריעה וסדין ומפץ ומחצלת, שאינן עשויין אוהלים, אלא מתוחין בלבד, ואין להן שיפוע ואין שם כתלים; ובהמה וחיה שמתו, ואוכלין טמאין או מוכשרין, שדבר טמא אינו חוצץ; וריחיים של יד, שהרי היא בכלל כלי אבנים.  כל אלו מביאין, ואינן חוצצין.

ז  [ה] ואלו לא מביאין, ולא חוצצין:  הזרעים והירקות המחוברין לקרקע, חוץ מן הארבעה ירקות שמנינו; וכיפת הברד, והשלג, והכפור, והגליד, והמלח; והדולג ממקום למקום, והקופץ ממקום למקום, והעוף הפורח, וטלית המנפנפת, וספינה שהיא שטה על פני המים.  כל אלו לא מביאין, ולא חוצצין--שאף על פי שהאהילו, אינו אוהל המתקיים.

ח  [ו] קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה, כבש כנף הטלית באבן--הרי זו מביאה את הטומאה.  [ז] נסר שהוא צף על פני המים, וטומאה תחת צידו האחד--הרי הכלים שתחת צידו השני, טהורים:  שכבר ביארנו שהספינה השטה, אינה מביאה את הטומאה.

ט  [ח] אלו חוצצין, ולא מביאין:  מסכת פרוסה, וחבילי מיטה, והמשפלות, והסריגות שבחלונות.  כיצד הן חוצצין:  שאם היה חלון בין שני בתים, והטומאה בבית אחד, והיה אחד מאלו מתוח בחלון זה וסתמו--אף על פי שיש ביניהן אוויר, הרי אלו חוצצין ולא תיכנס הטומאה לבית השני:  והוא, שלא יהיה שם בסריגות אלו, או בעיני המשפלות, או בין חבל לחבל, פותח טפח--שאם היה שם פותח טפח, תיכנס בו הטומאה כמו שיתבאר.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך