משנה תורה לרמב"ם -> ספר טהרה -> הלכות טומאת מת

הלכות טומאת מת פרק ח

א  שדה שאבד קבר בתוכה--עפרה מטמא במגע ובמשא, כבית הפרס:  שמא נידוש הקבר בה, ויהיו עצמות כשעורה בתוך עפרה.  וכל השדה כולה--המאהיל עליה, נטמא; ואם העמיד בתוכה אוהל, נטמא כל שיש בו באוהל--שמא האוהל שהעמיד באותה שדה, על הקבר הוא מאהיל.

ב  בנה בה בית, ועלייה על גביו--אם היה פתחה של עלייה מכוון כנגד פתחה של בית, העלייה טהורה:  שאפילו היה הקבר תחת משקוף הבית, העלייה טהורה--שהרי היא אוהל על גבי אוהל, כמו שיתבאר.  ואם לא היה מכוון, אף העלייה טמאה:  שמא אסקופת עלייה על הקבר, והרי העלייה מאהילה על הקבר.

ג  ושדה זו--מותר לזרוע בתוכה כל זרע, לפי שאין שורשי זרעים מגיעין עד לקבר; אבל אין נוטעין בתוכה אילני מאכל, מפני שהשורשים מגיעין עד המת.

ד  התלולייות הקרובות לעיר, הסמוכה לבית הקברות או לדרך בית הקברות--אחד חדשות ואחד ישנות, הרי אלו בחזקת טומאה:  מפני שהנשים קוברות שם את הנפלים, ומוכי שחין קוברין שם אבריהן.

ה  אבל הרחוקות החדשות טהורות; והישנות טמאות, שמא היו קרובות מעיר שחרבה או מדרך שאבדה.  ואיזה הוא תל קרוב, כל שאין שם תל אחר קרוב יותר ממנו; וישן, שאין אדם זוכרו.

ו  [ד] שדה בוכים, והוא המקום הקרוב לבית הקברות שהנשים יושבות שם ובוכות--אף על פי שעפרו טהור, שהרי לא הוחזקה שם טומאה--אין נוטעין אותו, ואין זורעין אותו, שלא להרגיל רגל אדם שם, שמא יש שם טומאה:  מפני שהוא קרוב לבית הקברות, כבר נתייאשו בעליו ממנו; לפיכך אפשר שיבוא אדם ויקבור בו, ומפני זה חששו לו.  ועושין מעפר מקום זה תנורים לקודש, שהרי לא הוחזקה טומאה שם.

ז  [ה] קבר הנמצא, מותר לפנותו; ואם פינהו--מקומו טמא, ואסור בהניה, עד שייבדק כמו שיתבאר.  וקבר הידוע, אסור לפנותו; ואם פינהו--מקומו טהור, ומותר בהניה.  [ו] קבר שהוא מזיק את הרבים, מפנין אותו; ומקומו טמא, ואסור בהניה.

ח  [ז] הפוגע במת מצוה--אם מצאו בתוך התחום, מביאו לבית הקברות; מצאו חוץ לתחום--אפילו בתוך שדה כרכום--קנה מקומו, וייקבר במקום שנמצא.  מצאו על המצר, מסלקו לצדדין.

ט  שדה בור מצד זה, ושדה ניר מצד זה--קוברו בשדה בור; שדה ניר ושדה זרע, קוברו בשדה ניר; שדה זרע ושדה כרם, קוברו בשדה זרע.  שדה אילן ושדה כרם--קוברו בשדה כרם, מפני אוהל הטומאה.  היו שניהן שווין, מסלקו לאיזה צד שירצה.

י  [ח] קבר הנמצא, מטמא למפרע; ואם בא אחד ואמר ברי לי שלא היה כאן קבר, אפילו קודם לעשרים שנה--אינו מטמא אלא משעת מציאה ואילך.

יא  [ט] כל המוצא קבר, או מת, או דבר שמטמא באוהל מן המת--חייב לציין עליו, כדי שלא יהיה תקלה לאחרים; ובחולו של מועד, היו יוצאין מבית דין לציין על הקברות.

יב  אין מציינין על כזית מצומצם מן המת, לפי שסופו יחסר בארץ.  ובמה מציינין--בסיד, ממחה ושופך על מקום הטומאה.

יג  אין מעמידין את הציון על גבי הטומאה, אלא יהי עודף מכאן ומכאן בצידי הטומאה, שלא להפסיד את הטהרות; ואין מרחיקין את הציון ממקום הטומאה, שלא להפסיד את ארץ ישראל.  ואין מציינין על הוודיות, שהרי הן ידועין לכול; אלא על הספקות, כגון שדה שאבד בה קבר והסככות והפרעות.

יד  [י] מצא שדה מצויינת, ואין ידוע מה טיבה--אם אין בה אילנות, בידוע שאבד בה קבר; יש בה אילנות, בידוע שנחרש בה קבר כמו שיתבאר.

טו  [יא] מצא אבן אחת מצויינת, תחתיה טמא.  היו שתיים--אם יש סיד ביניהן, ביניהן טמא.  ואם אין סיד ביניהן, אלא על ראשיהן--אם יש חרס ביניהן--טהור, שאין זה אלא בניין; ואם אין חרס ביניהן, והיה הסיד מרודה על ראשיהן מכאן ומכאן--הרי זה ציון, וטמא.

טז  מצא מצר אחד מצויין--הוא טמא, וכל השדה טהורה; וכן שניים, וכן שלושה.  מצא ארבעת מצריה מצויינין--הן טהורין, וכל השדה כולה טמאה:  שאין מרחיקין הציון ממקום הטומאה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך