משנה תורה לרמב"ם ספר קרבנות הלכות שגגות

הלכות שגגות פרק ו

א  דין שגגת המאכלות, כדין שגגת הבעילות; לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד, בעלם אחד--אף על פי שיש ביניהן ימים רבים, אינו חייב אלא חטאת אחת.  כיצד:  אכל חלב היום, ואכל חלב למחר, וחלב למחר, בעלם אחד--אף על פי שהן בשלושה תמחויין, אינו חייב אלא חטאת אחת.  אבל אם אכל כזית חלב, ונודע לו, וחזר ואכל כזית חלב, ונודע לו--חייב על כל אכילה ואכילה:  שהידיעות, מחלקות השגגות.

ב  אכל כחצי זית חלב, וחזר ואכל כחצי זית חלב, בעלם אחד--אף על פי שהם שני תמחויין, ואף על פי שהפסיק ביניהן--הרי אלו מצטרפין, ומביא חטאת:  שאין התמחויין מחלקין.  והוא שלא ישהה ביניהן יותר מכדי אכילת שלוש ביצים, כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות:  שכשם שמצטרף השיעור למזיד למלקות, כך מצטרף השיעור לשוגג בקרבן.

ג  [ב] אכל נותר מחמישה זבחים, כזית מכל זבח, בעלם אחד--אף על פי שאכלן בחמישה תמחויין, אינו חייב אלא חטאת אחת:  שכולן שם אחד הן, והתמחויין אינן מחלקין; וגופי הזבחים אינן מחלקין--שאחד האוכל בשר מזבחים רבים, או מזבח אחד.  וכן השוחט חמישה זבחים בחוץ, בעלם אחד--אינו חייב אלא חטאת אחת:  הא למה זה דומה, למשתחווה לחמש צורות בעלם אחד.  [ג] הקיז דם לבהמתו, וקיבלו בשני כוסות, ושתין בעלם אחד--אינו מביא אלא חטאת אחת.

ד  האוכל מאכלות הרבה, משמות הרבה, בעלם אחד--חייב על כל שם ושם.  כיצד:  כגון שאכל חלב ודם ונותר ופיגול, כזית מכל אחד ואחד, בעלם אחד--מביא ארבע חטאות; וכן כל כיוצא באלו.

ה  וכן האוכל כזית אחד, שנתקבצו בו שמות הרבה, בעלם אחד--אם נתקבצו באיסור מוסיף, או באיסור כולל, או באיסור בת אחת--חייב על כל שם ושם.  לפיכך הטמא, שאכל כזית חלב, נותר, ביום הכיפורים--מביא ארבע חטאות, ואשם:  חטאת אחת משום טמא שאכל קודש, ואחת משום אוכל חלב, ואחת משום אוכל נותר; ואחת משום יום הכיפורים--והוא שיצטרף אוכל אחר עם כזית זה, עד שישלימו לככותבת.  ומביא אשם ודאי למעילה, שהרי נהנה מן ההקדש בשגגה.

ו  [ה] האוכל ושותה ביום הכיפורים, בעלם אחד--אינו חייב אלא חטאת אחת:  אכילה ושתייה, אחת היא.  [ו] העושה מלאכה ביום הכיפורים, שחל להיות בשבת--חייב שתי חטאות, מפני שהן שני איסורין הבאין כאחד.

ז  אכל כחצי זית חלב, וכחצי זית דם, בעלם אחד--אינו חייב קרבן:  כשם שאין האיסורין מצטרפין למלקות, כמו שביארנו בהלכות מאכלות אסורות--כך אין מצטרפין לקרבן.

ח  אכל כחצי זית, ונודע לו, וחזר ושכח ואכל כחצי זית אחר, בעלם שני--פטור:  שהרי נודע לו בינתיים, ויש ידיעה לחצי שיעור.  וכן אם כתב אות אחת בשבת בשגגה, ונודע לו, וחזר ושכח וכתב אות שנייה סמוכה לה, בעלם שני--פטור מקרבן חטאת.  וכן כל כיוצא בזה.

ט  וכן המעביר שתי אמות בשוגג, ושתי אמות במזיד, ושתי אמות בשוגג--אם בזריקה, חייב:  לא מפני שאין ידיעה לחצי שיעור; אלא מפני שאין בידו להחזירה, ולפיכך לא הועילה לו הידיעה שבינתיים.  ואם בהעברה, פטור:  שיש ידיעה לחצי שיעור, כמו שביארנו.

י  [ט] האוכל כזית חלב, וכזית חלב, בעלם אחד, ונודע לו על הראשון, וחזר ונודע לו על השני--מביא שתי חטאות:  שהידיעות מחלקות, ואף על פי שעדיין לא הפריש הקרבן.  אבל אם נודע לו על שניהן כאחת, מביא חטאת אחת.  וכן ייראה לי שהוא הדין, בבעילות.

יא  [י] אכל כזית ומחצה בעלם אחד, ונודע לו על כזית, וחזר ואכל חצי זית, בהעלמו של שני--אינו חייב אלא חטאת אחת:  שאין חצי זית האחרון מצטרף לראשון, אף על פי שהוא בהעלמו--שהרי נודע לו על מקצת העלמה ראשונה.

יב  [יא] אכל שני זיתי חלב בעלם אחד, ונודע לו על אחד מהן, וחזר ואכל כזית אחר בהעלמו של שני, והביא חטאת על הראשון--ראשון ושני מתכפרין, אבל שלישי לא נתכפר; אלא כשייוודע לו עליו, יביא חטאת אחרת.

יג  הביא חטאת על השלישי--שלישי ושני מתכפרין, ששניהן בעלם אחד; וראשון לא נתכפר בחטאת זו.  הביא חטאת על האמצעי--שלושתן מתכפרין, מפני שהראשון והשלישי בהעלמו של אמצעי; וכשייוודע לו על הראשון ועל השלישי, אינו צריך להביא חטאת אחרת.

יד  [יב] מי שאכל חתיכה משתי חתיכות, ונסתפק לו אם חלב אכל או שומן, וחזר ואכל חתיכה אחרת משתי חתיכות, ונסתפק לו אם חלב אכל או שומן, ואחר כך נודע לו בוודאי שחלב אכל בראשונה ובשנייה--אינו חייב אלא חטאת אחת:  שידיעת ספק הייתה לו בינתיים--אף על פי שמחלקת לאשמות, אינה מחלקת לחטאות.