משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות פסולי המוקדשין

הלכות פסולי המוקדשין פרק ז

א  כל הפסולין לעבודה שמלקו, מליקתן פסולה; ואף על פי שאותו העוף פסול, אינו כנבילת העוף הטהור לטומאה.  וכן אם מלק בלילה, או ששחט חולין בפנים, וקודשים בחוץ--אינם כנבילה.  [ב] מלק תורים שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, ושיבש גפה, ושנסמית עינה, ושנקטעה רגלה--הרי זו נבילה לכל דבר.  זה הכלל:  כל שהיה פסולה בקודש--פסולה, ואינה נבילה; לא היה פסולה בקודש, הרי זו נבילה לכל דבר.

ב  [ג] לפיכך המולק ונמצאת טריפה, או שמלק בסכין, או שמלק חולין בפנים, וקודשים בחוץ--הרי זו נבילה לכל דבר:  שאין המליקה מתרת ומטהרת, אלא דבר שהוא כשר למזבח.

ג  [ד] אבל הנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והטומטום, והאנדרוגינוס, שנמלקו--הרי אלו נבילה לכל דבר, ומטמאין בגדים בבית הבליעה:  שאין הקדושה חלה עליהן, והרי אין פסולן בקודש.

ד  [ה] כבר ביארנו במעשה הקרבנות, שחטאת העוף נעשית למטה, ועולת העוף למעלה.  חטאת העוף שעשיה למעלה--פסולה, בין שעשה הזיתה כמעשה חטאת, בין שעשיה כמעשה עולה, בין שעשיה לשם עולה, בין שעשיה לשם חטאת.

ה  [ו] וכן עולת העוף שעשיה למטה--אפילו מלק סימן אחד למטה, וסימן אחד למעלה--פסולה, בין שמלקה כמליקת עולה, בין שעשיה כמעשה חטאת, בין שעשיה לשם עולה, בין שעשיה לשם חטאת.

ו  [ז] חטאת העוף שמלקה למטן כמליקת עולה לשם חטאת, או כמעשה חטאת לשם עולה, או כמעשה עולה לשם עולה--פסולה.  [ח] וכן עולת העוף שעשיה למעלה כמעשה חטאת לשם עולה, או כמעשה חטאת לשם חטאת--פסולה; כמעשה עולה לשם חטאת--כשרה, ובלבד שלא עלת לבעלים משום חובה.

ז  [ט] כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן, או מפני שינוי מעשיהן, או שינוי שמם--אינן כנבילת העוף לטומאה.  וכן חטאת העוף או עולת העוף שנתפגלה, או נטמאת, או נעשית נותר--אינה מטמאה בבית הבליעה כנבילת העוף:  שכל אלו, פסולן בקודש.

ח  [י] חטאת העוף הבאה על הספק--נעשית כמצותה, ואינה נאכלת, אלא תישרף, ככל פסולי המוקדשין.  וכיצד תבוא על הספק--כגון שהייתה האישה ספק זבה, או ספק יולדת, וכל כיוצא בה.  ואין לנו חטאת בהמה על ספק--שאם נסתפק לו אם חטא או לא חטא, יביא אשם תלוי כמו שיתבאר בהלכות שגגות.

ט  [יא] חטאת העוף הבאה על הספק, ונודע לה שהיא חייבת בה ודאי--אם עד שלא נמלקה נודע לה--תיעשה ודאית, ותיאכל; ואם אחר שנמלקה נודע לה--הרי זה גומר הזית דמה ותמציתו, ותישרף, כדי שלא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק תיאכל, שהרי בתחילה על ספק באה.  [יב] נודע לה שאינה חייבת בה מאחר שנמלקה, הרי זו תיקבר.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך