משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות תמידין ומוספין

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הלכות תמידין ומוספין פרק ט

א  באחד בתשרי מקריבין מוסף היום:  פר ואיל ושבעה כבשים, הכול עולות; ושעיר, חטאת הנאכלת.  וזה מוסף היום, יתר על מוסף ראש חודש הקרב בכל יום ראש חודש; לפיכך אם חל להיות בשבת, היו שם שלושה מוספין--מוסף שבת, ומוסף ראש חודש, ומוסף היום.

ב  וכיצד סידור הקרבתן:  מוסף שבת תחילה, ואחריו מוסף החודש, ואחריו מוסף יום טוב--שכל התדיר מחברו, קודם את חברו.  וכן כל המקודש מחברו, קודם את חברו; היה לפניו תדיר ומקודש, יקדים איזה מהם שירצה.

ג  עבר או שכח, ושחט את שאינו תדיר או הפחות בקדושה תחילה--מקריבו, ואחר כך שוחט את התדיר או את המקודש.  [ד] ואם נשחטו שניהם כאחד--יהיה זה ממרס בדם, עד שייזרק דם התדיר או דם המקודש.

ד  [ה] דם החטאת קודם לדם העולה, מפני שדם החטאת מכפר; אברי עולה קודמין לאימורי חטאת, מפני שהעולה כולה לאישים.  דם חטאת ואברי עולה, איזה שירצה יקדים; וכן דם עולה ואימורי חטאת, או דם עולה ודם אשם--איזה שירצה יקדים.

ה  [ו] חטאת קודמת לעולה; אפילו חטאת העוף, קודמת לעולת בהמה:  שנאמר "את אשר לחטאת ראשונה" (ויקרא ה,ח)--בניין אב לכל חטאת, שהיא קודמת לעולה הבאה עימה.  וכן בשעת הפרשה--מפריש החטאת תחילה, ואחר כך העולה.

ו  [ז] בקרבנות החג, אינו כן; אלא קרבין על הסדר הכתוב בתורה, שנאמר "כמשפטם" (במדבר כט,ו; במדבר כט,לג).  כיצד:  בתחילה פרים, ואחריהם אילים, ואחריהם כבשים, ואחריהם שעירים--אף על פי שהשעירים חטאות, וכל אלו שקדמו אותן עולות.

ז  וכן בשגגת ציבור בעבודה זרה, שהן מביאין פר עולה ושעיר חטאת--הפר קודם, שנאמר בו "כמשפט" (במדבר טו,כד).  ופר כוהן משיח קודם לפר העלם דבר של ציבור, ופר העלם קודם לפר עבודה זרה; ופר עבודה זרה קודם לשעיר שלה, אף על פי שהפר עולה והשעיר חטאת:  שכך הוא סדר הכתוב בתורה.

ח  שעיר עבודה זרה קודם לשעיר נשיא, שהנשיא יחיד; ושעיר נשיא קודם לשעירת יחיד.  ושעירת יחיד קודמת לכבשה, אף על פי ששניהם חטאת--שהשעירה ראויה לבוא על כל הכרתות שמביאין עליהם חטאת, והכבשה אינה באה על שגגת עבודה זרה.  [ח] אפילו חטאת העוף של יולדת, קודמת לכבשה.

ט  חטאת קודמת לאשם, מפני שדמה ניתן על ארבע קרנות ועל היסוד; וכל חטאות שבתורה קודמין לכל האשמות--חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא בא על ידי הכשר.

י  האשם קודם לתודה ולאיל נזיר, מפני שהוא קודשי קודשים; תודה ואיל נזיר קודמין לשלמים, מפני שהן נאכלין ליום אחד וטעונין לחם; והתודה קודמת לאיל נזיר, מפני שיש בה ארבעה מיני מנחה.

יא  שלמים קודמין לבכור--מפני שהן טעונין מתן שתיים שהן כארבע, וטעונין סמיכה ותנופה ונסכים; והבכור קודם למעשר בהמה--מפני שקדושתו מרחם, ונאכל לכוהנים בלבד.

יב  המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח, ויש בו קודשי קודשים, דמו ואימוריו; והעופות קודמין למנחות, מפני שהן מיני דמים.

יג  הרי שהיו לפניו חטאת העוף ומעשר--המעשר קודם, מפני שהוא זבח; היו שם חטאת העוף ומעשר ועולת בהמה--הואיל ועולה קודמת למעשר, וחטאת העוף קודמת לעולת בהמה, מקריב חטאת העוף תחילה, ואחר כך העולה ואחר כך המעשר.

יד  [ט] הרי שהיו מיני בהמה הרבה ממין קרבן אחד, כיצד הן קרבין:  הפרים קודמין לאילים, שכן נתרבו בנסכים; ואילים קודמין לכבשים, שכן נתרבו בנסכים; וכבשים קודמין לשעירים, שכן נתרבו באימורים--שבכלל אימורי כבשים האליה, ואין בשעירים אליה.

טו  העומר קודם לכבש הבא עימו, ושתי הלחם קודמין לשני כבשים.  זה הכלל--דבר הבא בגלל היום, קודם לדבר הבא בגלל הלחם.

טז  [י] מנחת האיש קודמת למנחת האישה, מנחת חיטים קודמת למנחת שעורים; מנחת חוטא קודמת למנחת נדבה, מפני שהיא באה על חטא.  מנחת נדבה ומנחת סוטה, איזה שירצה מהם יקדים.

יז  [יא] מנחות קודמות ליין, והיין קודם לשמן, והשמן קודם ללבונה, ולבונה קודמת למלח, ומלח קודם לעצים.  אימתיי:  בזמן שבאו כולן כאחד; אבל הבא ראשון קרב ראשון, והבא אחרון קרב אחרון.

יח  [יב] כל הקודם בהקרבה, קודם באכילה.  [יג] היו לפניו שלמים של אמש, ושלמים של יום--של אמש קודמין, שהרי קרב זמנן; שלמים של אמש, וחטאת או אשם של יום--חטאת ואשם קודמין, מפני שהן קודשי קודשים כמו שביארנו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך