משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות כלי המקדש והעובדים בו

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הלכות כלי המקדש פרק ט

א  כיצד מעשה הציץ:  עושה טס של זהב רוחב שתי אצבעות, ומקיף מאוזן לאוזן.  וכותב עליו שני שיטין, קודש לה'--קודש מלמטה, לה' מלמעלה.  ואם כתבו בשיטה אחת, כשר; ופעמים, כתבוהו שיטה אחת.  [ב] והאותייות בולטות לפניו--חופר את האותייות מאחריו, והוא מודבק על השעווה, עד שבולט.

ב  והוא נקוב בשתי קצותיו; ופתיל תכלת למטה ממנו נכנס מנקב לנקב, כדי שיהיה נקשר בפתיל כנגד העורף.

ג  המעיל כולו תכלת, וחוטיו כפולין שנים עשר; ופיו ארוג בתחילת אריגתו.  ואין לו בית יד, אלא נחלק כנפיים מן סוף הגרון עד למטה כדרך כל המעילים.  ואינו מחובר אלא כנגד כל הגרון בלבד.  והקורע פי המעיל--לוקה, שנאמר "לא ייקרע" (שמות כח,לב; שמות לט,כג); והוא הדין לכל בגדי כהונה, שהקורע אותם דרך השחתה לוקה.

ד  ומביא תכלת וארגמן ותולעת שני, כל מין משלושתן שזור שמונה, לפי שנאמר בשוליו "מושזר" (שמות לט,כד); נמצאו חוטי השוליים ארבעה ועשרים.  ועושה אותן כמין רימונים שלא פתחו פיהן, ותולה אותן במעיל.  ומביא שבעים ושניים זוגים, ובהם שבעים ושניים ענבולים--הכול זהב; ותולה בו שלושים ושישה בשולי כנף זה, ושלושים ושישה בשולי כנף זה; והזוג עם הענבול התלוי בו שניהם כאחד, נקרא פעמון.  עד שיהיו שוליו משני צדדיו, "פעמון ורימון פעמון ורימון" (שמות לט,כו).

ה  הזהב שבאריגת האיפוד והחושן האמור בתורה, ככה הוא מעשהו--לוקח חוט אחד זהב טהור, ונותנו עם שישה חוטין של תכלת, וכופל השבעה חוטין כאחד; וכן הוא עושה חוט זהב עם שישה של ארגמן, וחוט אחד עם שישה של שני, וחוט אחד עם שישה של פשתים:  נמצאו ארבעה חוטי זהב, ונמצאו כל החוטים שמונה ועשרים, שנאמר "וירקעו את פחי הזהב . . . לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן, ובתוך תולעת השני ובתוך השש" (שמות לט,ג)--מלמד שחוט הזהב כפול בתוכן.

ו  כיצד מעשה החושן:  אורג בגד מעשה חושב מן הזהב והתכלת והארגמן ותולעת השני והשש, על עשרים ושמונה חוטין כמו שביארנו--אורכו אמה ורוחבו זרת, וכופלו לשניים; נמצא זרת על זרת מרובע.  וקובע בו ארבעה טורים של אבן המפורשים בתורה--כל אבן מהן מרובע, ומשוקע בבית של זהב שמקיפו מלמטה ומארבע רוחותיו.

ז  ומפתח על האבנים שמות השבטים כתולדותם--ונמצא כותב על האודם ראובן, ועל ישפה בנימין; וכותב בתחילה למעלה מראובן אברהם יצחק ויעקוב, וכותב למטה מבנימין שבטי יה--כדי שיהיו כל האותייות מצויות שם.

ח  ועושה על ארבע זווייות של חושן, ארבע טבעות זהב.  ונותן בשתי הטבעות של מעלה שהחושן נתלה בהן שתי עבותות זהב, והם הנקראים שרשות; ונותן בשתי טבעות של מטה שהן כנגד הדדים, שני פתילי תכלת.

ט  האיפוד--רוחבו כרוחב גבו של אדם מכתף לכתף, ואורכו מכנגד אצילי הידיים מאחוריו עד הרגליים.  ויש לו כמו שתי ידות יוצאות ממנו באריג לכאן ולכאן, שחוגרין אותו בהם; והם הנקראין חשב האיפוד.  והכול ארוג זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש, על עשרים ושמונה חוטין--כמעשה החושן.

י  ותופר עליו שתי כתפות, כדי שיהיו על כתפות הכוהן.  וקובע על כל כתף וכתף אבן שוהם מרובע, מושקע בבית של זהב; ומפתח על שתי האבנים שמות השבטים, שישה על אבן זו ושישה על אבן זו כתולדותם, וכותבין שם יוסף, יהוסף:  ונמצאו חמש ועשרים אות באבן זו, וחמש ועשרים אות באבן זו; וכך היו כותבין [איור הושמט כאן].  והאבן שכתוב בה ראובן, על כתפו הימנית; והאבן שכתוב בה שמעון, על כתפו השמאלית.

יא  ועושה בכל כתף שתי טבעות--אחת מלמעלה בראש הכתף, ואחת מלמטה לכתף למעלה מן החשב; ונותן שתי עבותות זהב בשתי טבעות שלמעלה, והם הנקראים שרשרות.  וזו היא צורת האיפוד [איור הושמט כאן].

יב  [י] ואחר כך מכניס קצות העבותות של חושן, בטבעות שלמעלה בכתפות האיפוד; ומכניס שני פתילי התכלת שבשולי החושן, בשתי הטבעות שלמעלה מחשב האיפוד.  ומורידין את השרשרות שבטבעות כתפות האיפוד, עד טבעות החושן העליונות--כדי שידבקו זה בזה, "ולא ייזח החושן, מעל האיפוד" (שמות כח,כח; שמות לט,כא).  וכל המזיח חושן מעל האיפוד, ומפרק חיבורן דרך קלקול--לוקה.

יג  [יא] נמצא כשלובש האיפוד עם החושן--יהיה החושן על ליבו בשווה, והאיפוד מאחריו, וחשב האיפוד קשור על ליבו תחת החושן, ושתי כתפות האיפוד על שתי כתפיו; ושתי עבותות זהב יורדות מעל כתפו מכאן ושתי עבותות זהב מכאן, מכתפות האיפוד עד טבעות החושן; ושני חוטי תכלת מרוכסין מתחת אצילי ידיו, משתי טבעות החושן התחתונות עד שתי טבעות כתפות האיפוד התחתונות, שהם למעלה מן החשב.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך