משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות כלי המקדש והעובדים בו

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הלכות כלי המקדש פרק ה

א  כוהן גדול--צריך שיהיה גדול מכל אחיו הכוהנים בנואי, בכוח, בעושר, בחכמה, ובמראה:  אם אין לו ממון--כל הכוהנים נותנין לו משלהם כל אחד ואחד לפי עושרו, עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן.  [ב] ואין אחד מכל אלו מעכב, אלא כל זה למצוה; אבל אם נתרבה מכל מקום, נתרבה.

ב  [ג] וחייב כוהן גדול לנהוג כבוד בעצמו, ולא יקל עצמו עם שאר העם; ולא יראו אותו ערום, ולא בבית הכיסא, ולא במרחץ, ולא כשהוא מסתפר--שנאמר "הכוהן הגדול מאחיו" (ויקרא כא,י), מלמד שנוהגין בו גדולה יתרה.  רצה הוא שירחצו אחרים עימו, הרשות בידו.

ג  [ד] לא ייכנס לבית המשתה; ולא לסעודות של רבים, אפילו הם של מצוה.  אבל הולך הוא, אם רצה, לבית האבל.  וכשהוא הולך, אינו הולך בערבוביה עם שאר הכוהנים, אלא הכוהנים מסבבין אותו, וחולקין לו כבוד; והסגן ממצעו בינו לבין העם, והסגן ומשוח שעבר מימינו, וראש בית אב והאבילים וכל העם משמאלו.  ואומר לאבילים, תנוחמו; והן מכבדין אותו, כפי כוחן.

ד  [ה] מת לו מת--אינו יוצא אחריו, ואינו יוצא מפתח ביתו או מן המקדש; וכל העם באים לנחמו לביתו.  והוא עומד בשורה, וסגן מימינו וראש בית אב משמאלו; ואומרים לו אנו כפרתך, והוא אומר להם תתברכו מן השמיים.  [ו] וכשמברין אותו, כל העם מסובין על הארץ; והוא מסב על הספסל.

ה  ואינו קורע על מתו כשאר הכוהנים, שנאמר "ובגדיו לא יפרום" (ויקרא כא,י); ואם קרע, לוקה.  אבל קורע הוא מלמטה, כנגד רגליו.  ואינו מרבה פרע לעולם, שנאמר "את ראשו לא יפרע" (שם)--ואפילו בעת שלא ייכנס למקדש; אלא מספר מערב שבת לערב שבת.  ואינו מספר בתער אלא בזוג ראש שערה זו בעיקר זו, עד שייראה כאילו הוא צמח כאחד--שנאמר "ראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו, את ראשיהם" (יחזקאל מד,כ).

ו  [ז] ובית יהיה לו מוכן במקדש, והיא הנקראת לשכת כוהן גדול.  וכבודו ותפארתו שיהיה יושב במקדש, כל היום; ולא ייצא אלא לביתו בלבד, בלילה או שעה או שתיים ביום.  ויהיה ביתו בירושלים, ואינו זז משם.

ז  [ח] וכוהן גדול דן, ודנין אותו, ומעידין עליו; ואין דנין אותו דיני נפשות אלא בבית דין הגדול בלבד, שנאמר "כל הדבר הגדול יביאו אליך" (שמות יח,כב).  [ט] היה יודע עדות--אינו חייב להעידה, ואפילו בבית דין הגדול:  שזה אינו כבוד לו, שילך ויעיד.  ואם הייתה עדות למלך ישראל--הרי זה הולך לבית דין הגדול, ומעיד לו.

ח  [י] וכבר ביארנו בספר חמישי שהוא אסור באלמנה, ומצווה על הבתולה.  ואינו נושא שתי נשים; ואם נשא שתיים, אינו יכול לעבוד ביום הצום עד שיגרש אחת.  וחולץ, וחולצים לאשתו; ומייבמין את אשתו.  ואם גירש אישה, מותרת להינשא לשאר העם.

ט  [יא] בזמן שכוהן גדול נכנס להיכל להשתחוות, שלושה אוחזין בו, אחד בימינו ואחד בשמאלו, ואחד באבנים טובות של איפוד מאחוריו; וייכנס להיכל, וישתחווה.  וכיון שישמע הסגן קול רגליו של כוהן גדול שהוא יוצא, מגביה לו את הפרוכת; ואחר שיצא, ייכנסו אחיו הכוהנים וישתחוו וייצאו.

י  [יב] בכל יום שירצה להקטיר הקטורת, מקטיר.  ונוטל חלק בראש בקודשי המקדש כולן.  כיצד:  כשירצה, אומר זו החטאת שלי וזה האשם שלי; ואינו עובד בפיס, אלא כל עת שירצה להקריב, מקריב כל מה שירצה.  והרי הוא בקודשי הגבול, כשאר הכוהנים.

יא  [יג] בזמן שרוצה כוהן גדול להקריב, היה עולה בכבש והסגן מימינו; הגיע למחצית הכבש, תפסו הסגן בימינו והעלהו, והושיט לו הכוהן שהוא מוליך את ראש העולה, האברים שבידו; וסומך עליהן, וזורקן לאש.  [יד] וכך היו מושיטין לו שאר האברים--כל אחד ואחד נותן אברים שבידו לראשון, והראשון נותן לכוהן גדול; והוא סומך, וזורק לאש.

יב  ואם רצה לסמוך בלבד, ויהיה אחד זורק לאש--עושה.  ואין שם סמיכה על האברים אלא לכוהן גדול בלבד, מפני כבודו; אבל כל הסמיכות, על בעלי חיים הם.

יג  [טו] כשיגדיל הכוהן, וייעשה איש--הרי הוא כשר לעבודה; אבל אחיו הכוהנים לא היו מניחין אותו לעבוד במקדש, עד שיהיה בן עשרים שנה.  ואינו נכנס לעזרה לעבודה תחילה, אלא בשעה שהלויים אומרים שירה.

יד  [טז] אין הכוהן עובד תחילה, וכן כוהן גדול אינו עובד תחילה--עד שיביא עשירית האיפה משלו, ועובדה בידו:  שנאמר "זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה', ביום הימשח אותו" (ויקרא ו,יג).  ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה, וכן כוהן גדול שעבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה--עבודתן כשרה.

טו  [יז] כוהן שלא עבד עדיין מימיו, שמינו אותו כוהן גדול--הרי זה מביא עשירית האיפה, ועובדה בידו תחילה כשאר חינוך כל כוהן הדיוט; ואחר כך מקריב עשירית האיפה שנייה, שהיא חינוך כוהן גדול; ואחר כך מקריב עשירית האיפה שלישית, שהיא חביתי כוהן גדול שמקריב בכל יום כמו שיתבאר:  ומעשה שלושתן, שווה הוא.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | הפעלות ממוחשבות
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © (ראה תנאי שימוש | מדיניות פרטיות | הצהרת נגישות)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך