משנה תורה לרמב"ם -> ספר עבודה -> הלכות בית הבחירה

פרק א ב ג ד ה ו ז ח

הלכות בית הבחירה פרק ג

א  המנורה, מפורשת צורתה בתורה.  וארבעה גביעים ושני כפתורים ושני פרחים היו בקנה המנורה, שנאמר "ובמנורה, ארבעה גביעים:  משוקדים--כפתוריה, ופרחיה" (שמות כה,לד; שמות לז,כ); ועוד פרח שלישי היה סמוך לירכה של מנורה, שנאמר "עד ירכה עד פרחה" (במדבר ח,ד).  [ב] ושלוש רגליים היו לה.

ב  ושלושה כפתורים אחרות היו בקנה המנורה, שמהן יוצאין ששת הקנים, שלושה מצד זה, ושלושה מצד זה; ובכל קנה וקנה מהן, שלושה גביעים וכפתור ופרח, והכול משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתן.

ג  נמצאו כל הגביעים שניים ועשרים, והפרחים תשעה, והכפתורים אחד עשר.  וכולן מעכבין זה את זה; אפילו אחד מן השניים וארבעים, מעכב את כולן.

ד  במה דברים אמורים, בשעשוה זהב; אבל של שאר מיני מתכות, אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים.  וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות.  ושל שאר מיני מתכות, אין מקפידין על משקלה; ואם הייתה חלולה, כשרה.  [ה] ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות--בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות.

ה  [ו] המלקחיים והמחתות וכלי השמן, אינן מכלל הכיכר:  שהרי נאמר במנורה "זהב טהור" (שמות כה,לא; שמות לז,יז), וחזר ואמר "ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור" (שמות כה,לח; שמות לז,כג); ולא נאמר נרותיה זהב טהור, מפני שהנרות קבועין במנורה והם מכלל הכיכר.

ו  [ז] שבעת קני המנורה, מעכבין זה את זה; ושבעה נרותיה, מעכבין זה את זה:  בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות.  וכל הנרות קבועים בקנים.

ז  [ח] שישה הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה.  וזה האמצעי, פניו כנגד קודש הקודשים; והוא הנקרא נר מערבי.

ח  [ט] הגביעים דומין לכוסות אלכסנדרייה, שפיהן רחב ושוליהן קצר; והכפתורים כמין תפוחים בירותיים, שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין; והפרחים כמו פרחי העמודים, שהן כמו קערה ושפתה כפולה לחוץ.

ט  [י] גובה המנורה, היה שמונה עשר טפח:  הרגליים והפרח שלושה טפחים, ושני טפחים חלק, וטפח שבו גביע כפתור ופרח, וטפחיים חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפחיים חלק; נשתיירו שם שלושה טפחים, שבהן שלושה גביעים כפתור ופרח.  וזו היא צורתה [איור הושמט כאן].

י  [יא] ואבן הייתה לפני המנורה; ובה שלוש מעלות, שעליה כוהן עומד ומטיב את הנרות, ומניח עליה כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה, בשעת הטבה.

יא  [יב] השולחן--היה אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים; והיה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית.  וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורכו של בית:  חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית; וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום.

יב  [יג] ארבעה צניפין של זהב היו לשולחן, מפוצלין מראשיהן, שהיו סומכין בהן שתי המערכות של לחם הפנים, שניים מסדר זה ושניים מסדר זה; והם הנאמרים בתורה "וקשותיו" (שמות כה,כט).  [יד] ועשרים ושמונה קנים של זהב, כל אחד מהן כחצי קנה חלול, היו לו--ארבעה עשר לסדר זה, וארבעה עשר לסדר זה; והן הנקראין "מנקייותיו" (שמות כה,כט; שמות לז,טז).  ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה, על השולחן בצד המערכות; הן הנקראין "כפותיו" (שם).  והדפוסין שעושין בהן לחם הפנים, הן הנקראין "קערותיו" (שם).

יג  [טו] אלו הארבעה עשר קנים--נותן החלה הראשונה על עצמו של שולחן, ונותן בין ראשונה ושנייה שלושה קנים; וכן בין כל חלה וחלה שלושה קנים--ובין שישית וחמישית שני קנים בלבד, לפי שאין על השישית אחרת:  נמצאו ארבעה עשר בכל מערכה.

יד  [טז] ושתי שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, נותנין עליו לחם הפנים בכניסתו; ואחד של זהב, שנותנין עליו הלחם ביציאתו:  שמעלין בקודש, ולא מורידין.

טו  [יז] מזבח הקטורת היה מרובע, אמה על אמה; והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום, משוך מבין השולחן והמנורה לחוץ.  ושלושתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים, כנגד הפרוכת המבדלת בין הקודש ובין קודש הקודשים.

טז  [יח] הכיור--היו לו שנים עשר דד, כדי שיהיו כל הכוהנים העוסקים בתמיד מקדשים ממנו כאחד.  ומוכני עשו לו, שיהיו בה המים תמיד; והיא חול, כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה:  שהכיור מכלי הקודש, ומקדש; וכל דבר שיתקדש בכלי קודש--אם לן, נפסל.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך