משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות שמיטה ויובל

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הלכות שמיטה ויובל פרק יב

א  המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה--הרי זה גואל אותה כל שנים עשר חודש מיום שמכר בכל עת שירצה, ואפילו ביום שמכר; וכשרוצה לפדות--נותן כל הדמים שלקח, ואינו גורע ללוקח כלום.  [ב] ואין הקרובים פודין אותה, אלא המוכר עצמו אם השיגה ידו.  ויש לו למכור מנכסיו ולפדות; אבל לא ילווה ויגאל, ולא יגאל לחציין.

ב  [ג] מת הלוקח, יפדה מיד בנו; וכן אם מת המוכר, יש לבנו לפדותה כל שנים עשר חודש.  [ד] מכר לראשון, ומכר ראשון לשני בתוך השנה--מונין לראשון:  כיון ששלמה שנה לראשון, הוחלט הבית ביד השני--שהמוכר מכר לשני, כל זכות שתבוא לידו.

ג  הגיע שנים עשר חודש ולא גאלה, הרי זו נחלטה ביד הלוקח; וכן אם נתן הבית מתנה ולא גאלו כל שנים עשר חודש, הרי זה נחלט ביד זה שניתן לו מתנה.

ד  [ה] הייתה שנה מעוברת, אינו נחלט עד סופה--שנאמר "עד מלאות לו שנה תמימה" (ויקרא כה,ל), להביא חודש העיבור.  [ו] מכר שני בתים, אחד בחצי אדר ראשון ואחד בראש אדר שני--זה שמכר בראש אדר שני, כיון שהגיע אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה; וזה שמכר בחצי אדר ראשון, לא עלתה לו שנה עד חצי אדר של שנה הבאה--מפני שירד הלוקח בחודש העיבור.

ה  [ז] הגיע יום שנים עשר חודש, ולא נמצא הלוקח לפדות ממנו--הרי זה מניח מעותיו בבית דין, ושובר את הדלת ונכנס לביתו; ואימתיי שיבוא הלוקח, יבוא וייטול את מעותיו.

ו  [ח] המקדיש בית עיר חומה, וגאלו אחר מיד ההקדש--כיון שעלתה לו שנה משעה שנגאל מיד ההקדש ולא גאלו בעליו, נחלט ביד הגואל:  שאין ההקדש חולט אלא הלקח, שנאמר "לקונה אותו, לדורותיו" (ויקרא כה,ל).

ז  [ט] מכר בית עיר חומה, והגיע יובל בתוך שנת המכר--אינו חוזר ביובל:  אלא יהיה ביד הלוקח, עד שירצה המוכר לגאול כל שנת המכר; או תימלא שנה, ויחלוט.

ח  [י] המוכר בית בבתי החצרים, או בעיר שאינה מוקפת חומה כראוי--הרי זה נגאל בכוח יפה שבדין השדות ושבדין הבתים המוקפין חומה.  כיצד:  אם רצה לגאול מיד--גואל, כדין הבתים.  הגיע שנים עשר חודש ולא גאל--הרי זה גואל עד שנת היובל, כדין השדות; ובעת שגואל מחשב עם המוכר, וגורע לו מה שאכל.  הגיע יובל ולא גאל--חוזר הבית בלא דמים, כדין השדות.

ט  [יא] כל שהוא לפנים מן החומה, כגון הגינות והמרחצאות והשובכות--הרי הוא כבתים, שנאמר "אשר בעיר" (ויקרא כה,ל).  אבל השדות שבתוך העיר, נגאלין כדין השדות שחוץ לעיר:  שנאמר "וקם הבית אשר בעיר" (שם)--"הבית" וכל הדומה לבית, לא השדות.

י  [יב] בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות, אינו נחלט בבתי ערי חומה; וירושלים, אין הבית נחלט בה; ובית הבנוי בחומה, אינו כבתי ערי חומה.  [יג] עיר שגגותיה חומתה, או שהים חומתה--אינה כמוקפת חומה.

יא  [יד] אין המקום נקרא "עיר חומה" (ויקרא כה,כט)--עד שיהיה בו שלוש חצרות או יתר, ובכל חצר מהן שני בתים או יתר, ויקיפו אותן חומה תחילה, ואחר כך יבנו החצרות בתוכו; אבל מקום שיושב ואחר כך הוקף, או שלא היו בו שלוש חצרות של שני שני בתים--אינו "עיר חומה", אלא בתים שבו כבתי החצרים.

יב  [טו] אין סומכין אלא על חומה המוקפת, בשעת כיבוש הארץ.  כיצד:  עיר שלא הייתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושוע את הארץ--אף על פי שהיא מוקפת עתה, הרי היא כבתי החצרים; ועיר שהייתה מוקפת חומה בימי יהושוע--אף על פי שאינה מוקפת עתה, הרי היא כמוקפת.  וכיון שגלו בחורבן ראשון, בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושוע.

יג  כיון שעלה עזרא בביאה שנייה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותה העת--מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שנייה, כביאתן בימי יהושוע:  מה ביאתן בימי יהושוע, מנו שמיטין ויובלות, וקידשו בתי ערי חומה, ונתחייבו במעשר--אף ביאתן בימי עזרא, מנו שמיטין ויובלות, וקידשו בתי ערי חומה, ונתחייבו במעשר.

יד  [טז] וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית, בעת שייכנסו לארץ--יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות:  שנאמר "והביאך ה' אלוהיך, אל הארץ אשר ירשו אבותיך--וירשתה" (דברים ל,ה), מקיש ירושתך לירושת אבותיך--מה ירושת אבותיך, אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו; אף ירושתך, אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך