משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הלכות ביכורים פרק א

א  ארבע ועשרים מתנות כהונה ניתנו לכוהנים, וכולן מפורשין בתורה; ועל כולן נכרתה ברית לאהרון.  וכל כוהן שאינו מודה בהן--אין לו חלק בכהונה, ואין נותנין לו מתנה מהן.  [ב] וכל האוכל מתנה שיש בה קדושה מהן, מברך אשר קידשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לאכול כך וכך.

ב  [ג] שמונה מתנות מהם--אין אוכלין אותן הכוהנים, אלא במקדש לפנים מחומת העזרה; וחמש מתנות--אין אוכלין אותן, אלא בירושלים לפנים מחומת העיר; וחמש מתנות--אין זוכין בהן מן התורה, אלא בארץ ישראל בלבד; וחמש מתנות--זוכין בהן, בין בארץ בין בחוצה לארץ; ומתנה אחת--זוכין בה מן המקדש.

ג  [ד] מה הן השמונה שאין נאכלין אלא במקדש--בשר החטאת, אחד חטאת העוף ואחד חטאת הבהמה; ובשר האשם, בין תלוי בין ודאי; וזבחי שלמי ציבור; ומותר העומר; ושיירי מנחות ישראל; ושתי הלחם; ולחם הפנים; ולוג שמן של מצורע:  אלו אין נאכלין אלא במקדש.

ד  [ה] ומה הן החמש שאין נאכלין אלא בירושלים--חזה ושוק של שלמים, והמורם מן התודה, והמורם מאיל נזיר, ובכור בהמה טהורה, והביכורים:  אלו אין נאכלין אלא בירושלים.

ה  [ו] ומה הן החמש שבארץ ישראל--התרומה ותרומת מעשר והחלה, ושלושתן קודש; וראשית הגז ושדה אחוזה, ושניהן חולין:  אלו אין זוכין בהן מן התורה אלא בארץ ישראל.  ואין אוכלין תרומות וחלות של ארץ ישראל, אלא בארץ ישראל.

ו  [ז] ומה הן החמש שזוכין בהן הכוהנים בכל מקום--המתנות, ופדיון הבן, ופטר חמור, וגזל הגר, והחרמים; וחמשתן חולין לכל דבר.

ז  [ח] והמתנה שזוכין בה מן המקדש, היא עורות העולות; והוא הדין, לשאר עורות קודשי קודשים--כולן לכוהנים.

ח  [ט] השמונה מתנות שאין נאכלין אלא במקדש--כולן קודשי קודשים הן, ואין נאכלין אלא לזכרי כהונה כמו שיתבאר במקומו; ובהן נאמר "כל זכר יאכל אותו" (במדבר יח,י).

ט  [י] החמש שבירושלים--קודשים קלים הן, ונאכלין לזכרים ולנקבות; ובהן נאמר "לך נתתים ולבניך ולבנותיך איתך, לחוק עולם" (במדבר יח,יא).  ואף על פי כן אין ניתנין אלא לזכרי כהונה, שהרי לאנשי משמר הן; והבכור מקריבין חלבו ודמו, ואין מקריב אלא איש.

י  וכן עורות קודשי קודשים, ושדה אחוזה, והחרמים, וגזל הגר--אין זוכין בהן אלא אנשי משמר, כמו שיתבאר; וכן פדיון הבן לזכרי כהונה, שכן נאמר בו "ונתת הכסף, לאהרון ולבניו" (במדבר ג,מח).  ופטר חמור, לזכרי כהונה--שדין הבכורות כולן שווה, לזכרים ולא לנקבות.

יא  הנה למדת שהמתנות שניתנין לנקבות כזכרים, חמש מתנות--תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, ומתנות בהמה, וראשית הגז.

יב  ומניין אני אומר שראשית הגז ניתנת לכוהנת:  שהרי נאמר "ראשית דגנך תירושך ויצהרך, וראשית גז צאנך--תיתן לו" (דברים יח,ד)--מה ראשית דגן ניתנת לנקבות כזכרים, אף ראשית הגז ניתנת לנקבות כזכרים.

יג  [יב] מנו חכמים מתנות אלו על דרך אחרת ואמרו, עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרון; ואלו הן--עשר במקדש, ארבע בירושלים, ועשר בגבולין:

יד  [יג] עשר במקדש--חטאת, וחטאת העוף, אשם, ואשם תלוי, זבחי שלמי ציבור, ולוג שמן של מצורע, שתי הלחם, ולחם הפנים, שיירי מנחות, ומותר העומר.  [יד] ארבע בירושלים--הבכורה, והביכורים, ומורם מתודה ואיל נזיר, ועורות הקודשים.

טו  עשר בגבולין--תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, והמתנות, ופדיון הבן, ופדיון פטר חמור, שדה חרמים, ושדה אחוזה, וגזל הגר.  ולפי חשבון זה, חשב כל המורם מקודשים קלים מתנה אחת--והן חזה ושוק המורם מכל זבח שלמים, עם הלחם המורם עימהם אם היה תודה, עם הזרוע המורמת מאיל נזיר, עם הלחם המורם עימה, עם חזה ושוק:  הואיל ושלושתן שלמים הן, חשב המורם מהם מתנה אחת.

טז  כל המתנות שהן תלויות בקרבנות, תתבאר כל אחת ואחת מהן במקומה מהלכות הקרבנות; וכן גזל הגר יתבאר בהלכות גזילה.  וכבר ביארנו דין שדה אחוזה ודין החרמים בהלכות ערכים, ודין תרומה ותרומת מעשר בהלכות תרומות.

יז  ובהלכות אלו, אבאר משפטי המתנות שאינן תלויין בקרבנות; והן--הביכורים, והחלה, והמתנות, וראשית הגז, ופדיון הבן, ופטר חמור.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך