משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות מעשר שני ונטע רבעי

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

הלכות מעשר שני ונטע רבעי פרק יא

א  מצות עשה להתוודות לפני ה', אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ; וזה הוא הנקרא וידוי מעשר.  [ב] ואין מתוודין וידוי זה, אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני--שנאמר "כי תכלה לעשר . . . ואמרת לפני ה' אלוהיך ביערתי הקודש מן הבית" (דברים כו,יב-יג).

ב  [ג] אימתיי מתוודין:  במנחה ביום טוב האחרון של פסח של רביעית ושל שביעית--שנאמר "כי תכלה לעשר" (דברים כו,יב), ברגל שכל המעשרות כלים בו; ואין הפסח מגיע משנה רביעית אלא וכל פירות שלישית נתעשרו, בין פירות האילן בין פירות הארץ.

ג  [ד] אין מתוודין אלא ביום, וכל היום כשר לווידוי המעשר; ובין בפני הבית בין שלא בפני הבית, חייב לבער ולהתוודות.  [ה] וידוי זה נאמר בכל לשון--שנאמר "ואמרת לפני ה' אלוהיך" (דברים כו,יג), בכל לשון שאתה אומר.  וכל אחד ואחד, אומרו בפני עצמו; ואם רצו רבים להתוודות כאחד, מתוודין.  [ו] ומצותו במקדש, שנאמר "ואמרת לפני ה' אלוהיך"; ואם התוודה בכל מקום, יצא.

ד  [ז] אינו מתוודה אלא עד שלא יישאר אצלו אחד מן המתנות, שכן הוא אומר בווידוי "ביערתי הקודש מן הבית . . ." (דברים כו,יג).  וערב יום טוב האחרון, היה הביעור; ולמחר מתוודין.

ה  [ח] כיצד הוא עושה:  אם נשאר אצלו תרומה ותרומת מעשר, נותנה לכוהן; מעשר ראשון, נותנו ללוי; מעשר עני, נותנו לעניים.  נשארו אצלו פירות מעשר שני של ודאי, או נטע רבעי, או מעות פדייתן--הרי זה מבער אותן, ומשליך לים או שורף; נשאר אצלו מעשר שני של דמאי, אינו חייב לבערו.  נשאר אצלו ביכורים, הרי הן מתבערין בכל מקום.

ו  [ט] במה דברים אמורים ששורף ומבער, בשנשארו אצלו פירות שאינו יכול לאוכלן כולן, קודם שייכנס יום טוב.  אבל אם נשאר לו תבשיל של מעשר שני ונטע רבעי, אינו צריך לבערו--שהתבשיל כמבוער; וכן יין ותבלין, הרי הן כמבוערין.

ז  [י] פירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור--אינן מעכבין אותו להתוודות, ואינו חייב לבער אותן.  [יא] מי שהיו פירותיו רחוקין ממנו, והגיע יום הביעור--הרי זה קורא שם למתנות, ומזכה בהן לבעליהן על גב קרקע, או למי שזוכה בהן לבעליהן; ומתוודה למחר:  שנתינת המיטלטלין על גבי קרקע, אינה אלא מתנה שיש בה חיזוק; אבל אינו יכול להקנות להם המעשרות בחליפין, מפני שנראה כמכירה, והמעשרות והתרומות, נאמר בהן נתינה לא מכירה.

ח  [יב] ומניין שאינו יכול להתוודות, עד שיוציא כל המתנות--שנאמר "ביערתי הקודש מן הבית . . ." (דברים כו,יג):  "הקודש"--זה מעשר שני ונטע רבעי, הקרויין קודש; "מן הבית"--זו חלה, שהיא המתנה של כוהנים בבית.  "נתתיו ללוי" (שם), זה מעשר ראשון; "וגם נתתיו" (שם)--מכלל שקדמתו מתנה אחרת, והיא תרומה גדולה ותרומת מעשר.  "לגר ליתום ולאלמנה" (דברים כו,יב; דברים כו,יג)--זה מעשר עני ולקט שכחה ופיאה, אף על פי שאין לקט שכחה ופיאה מעכבין את הווידוי.

ט  [יג] וצריך להפריש את המתנות על הסדר, ואחר כך יתוודה--שנאמר "ככל מצותך, אשר ציוויתני" (דברים כו,יג):  הא אם הקדים מעשר שני לראשון, אינו יכול להתוודות; נשרף טבלו, אינו יכול להתוודות--שהרי לא הפריש מתנות, ולא נתנן לבעליהן.  ובזמן שהיו נותנין מעשר ראשון לכוהנים--לא היו מתוודין, שנאמר "וגם נתתיו ללוי" (שם).

י  [יד] מי שאין לו אלא מעשר שני בלבד--מתוודה, שעיקר הווידוי במעשר הוא; וכן אם לא היה לו אלא ביכורים בלבד, מתוודה--שנאמר "ביערתי הקודש" (דברים כו,יג), הקודש הראשון שהוא הביכורים.  אבל מי שאין לו אלא תרומה בפני עצמה, אינו מתוודה--שאין התרומה טעונה וידוי, אלא בכלל שאר המתנות.

יא  [טו] "לא עברתי ממצוותיך" (דברים כו,יג)--שלא הפריש ממין על שאינו מינו, לא מן התלוש על המחובר, ולא מן המחובר על התלוש, ולא מן החדש על הישן, ולא מן הישן על החדש.  "ולא שכחתי" (שם)--שלא שכח מלברכו, ולהזכיר שמו עליו.

יב  "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כו,יד)--הא אם אכלו באנינה, אינו מתוודה.  "ולא ביערתי ממנו בטמא" (שם)--הא אם הפרישו בטומאה, אינו מתוודה.  "ולא נתתי ממנו, למת" (שם)--שלא לקח ממנו ארון ותכריכין למת, ולא נתנו לאוננים אחרים.  "שמעתי, בקול ה' אלוהיי" (שם), שהביאו לבית הבחירה.  "עשיתי, ככול אשר ציוויתני" (שם)--ששמח ושימח בו, שנאמר "ושמחת בכל הטוב . . ." (דברים כו,יא).

יג  [טז] "השקיפה ממעון קודשך מן השמיים . . . כאשר נשבעת לאבותינו, ארץ זבת חלב ודבש" (דברים כו,טו), זו בקשה שייתן טעם בפירות.

יד  [יז] ישראל וממזרים, מתוודים; אבל לא גרים ועבדים משוחררים--מפני שאין להם חלק בארץ, והרי הוא אומר "כאשר נשבעת לאבותינו" (דברים כו,טו).  כוהנים ולויים מתוודים--שאף על פי שלא חלקו בארץ, יש להם ערי מגרש.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך