משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות מעשרות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הלכות מעשר פרק ח

א  הפירות שהורם מהן תרומה גדולה ותרומת מעשר, הן הנקראין חולין; ואם הפריש מהן שאר מעשרותיהן, הן הנקראין חולין מתוקנין בכל מקום.

ב  טבל שנתערב בחולין מתוקנין, מין במינו שאי אפשר להלך אחר הטעם--אם יש לו פירות אחרות, מוציא על אותו טבל תרומה ומעשרות לפי חשבון.  ואם אין לו פירות אחרות, הרי הכול אסור עד שיפריש; וכשהוא מפריש, מפסיד מן החולין המתוקנין כדי תרומת מעשר של טבל.

ג  כיצד:  מאה סאה של טבל, שנתערב במאה סאה של חולין מתוקנין--מפריש מן הכול מאה ואחת, וכל שהפריש טבל; ויישאר תשע ותשעים חולין מתוקנין.  נמצא מפסיד סאה אחת.  וכן אם היה אותו טבל טבול לתרומה, מפסיד מן החולין המתוקנין כדי תרומה ותרומת מעשר.

ד  ולמה מפסיד סאה זו--כדי שלא יאמר מאה שהפריש הן מאה של חולין, והמאה שנשארה היא הטבל.  וכן אם היה הטבל פחות מן החולין, או מרובה על החולין--מגביה הטבל, וכדי תרומת מעשר שבטבל מן החולין, או כדי תרומה ותרומת מעשר, אם היה טבל טבול לתרומה.  [ד] וכן אם נתערב מעשר טבול בחולין מתוקנין, אוסר בכל שהוא.  אם יש לו מעשר אחר, מוציא על אותו מעשר הטבול תרומת מעשר לפי חשבון; ואם אין לו מעשר, מגביה המעשר שנתערב ומפסיד מן החולין המתוקנין כדי תרומת מעשר שבמעשר הטבול.

ה  כיצד:  מאה מעשר, שנתערב במאה חולין מתוקנין--מפריש מן הכול מאה ועשר, וכל שהפריש מעשר; והתשעים הנשארות הן חולין כשהיו.  וכן אם היו החולין מרובין על המעשר הטבול, או פחותים ממנו--מפריש המעשר וכדי תרומת מעשר שבמעשר הטבול מן החולין.

ו  טבל שנתערב במעשר טבול--אם היה הטבל כמעשר, מפסיד מן הטבל כדי תרומת מעשר שבו.  כיצד:  מאה סאה טבל, שנתערב במאה סאה מעשר--מפריש מאה ואחת, וזה שהפריש מעשר; והתשע ותשעים הנשארות טבל.

ז  היה הטבל מרובה על המעשר--מפריש המעשר בלבד, ולא יפסיד מן הטבל כלום:  שאם יקרא שם לתרומת מעשר שבטבל, נמצא המעשר מדומע בתרומת מעשר של טבל שעלתה עימו.

ח  היה המעשר מרובה על הטבל--קורא שם לתרומת מעשר שבטבל, ומפריש הטבל וכדי תרומת מעשר של טבל ואחד ממאה מן המעשר; ויהיה טבל כולו מדומע, וימכרנו לכוהן חוץ מדמי שתי התרומות שבו.  ונמצא מפסיד מן המעשר אחד ממאה בו, שהוא כמו תרומת מעשר; ומפסיד ממנו, כמו תרומת מעשר שבטבל.

ט  כיצד:  מאה טבל, עם מאתיים מעשר--מפריש מאה ושלוש; והשלוש הן תרומת מעשר של מאה טבל ושיעור תרומת מעשר ממאתיים מעשר, כדי שלא יבוא לטעות אם נתערב בכמותו.  ויישאר מאה שבע ותשעים, והם מעשר כשהיו.

י  [ז] מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין, וקבע כד אחת משורה החיצונה מעשר על מעשר על מקום אחר, ואינו יודע איזו שורה חיצונה היא--נוטל שתי חבייות באלכסון, ומערב שתיהן ומפריש מהן.

יא  [ח] קבעה בחצי שורה החיצונה, ואין ידוע איזה חצי שורה הוא--נוטל ארבע חבייות מארבע זווייות; קבעה בשורה אחת מהן, ואין ידוע איזו שורה היא--נוטל שורה אחת באלכסון; קבעה בחצי שורה, ואין ידוע איזה חצי שורה הוא--נוטל שתי שורות באלכסון, שהרי נטל חבית מכל חצי שורה.  ומערב ומפריש.

יב  [ט] קבע המעשר בכד אחת מהן, ואין ידוע איזו היא--נוטל מכל כד וכד מן המאה, ומערב; ומפריש כדי כד אחת מעשר.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך