משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות מעשרות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

הלכות מעשר פרק א

א  אחר שמפרישין תרומה גדולה, מפריש אחד מעשרה מן הנשאר; וזה הוא הנקרא מעשר ראשון, ובו נאמר "כי את מעשר בני ישראל, אשר ירימו לה' . . ." (במדבר יח,כד).  והמעשר הזה ללויים, זכרים ונקבות--שנאמר "ולבני לוי, הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה" (במדבר יח,כא).

ב  מעשר ראשון מותר באכילה לישראל, ומותר לאוכלו בטומאה--שאין בו קדושה כלל; וכל מקום שנאמר במעשר קודש או פדייה, אינו אלא מעשר שני.

ג  ומניין שמעשר ראשון חולין:  שנאמר "ונחשב לכם, תרומתכם--כדגן, מן הגורן, וכמלאה, מן היקב" (במדבר יח,כז)--מה גורן ויקב חולין לכל דבר, אף מעשר ראשון שניטלה תרומתו חולין לכל דבר.  לפיכך בת לוי שנשבת, או שנבעלה בעילת זנות--נותנין לה המעשר, ואוכלת; אבל מי ששמעה שמת בעלה, או העיד לה עד אחד, ונישאת, ואחר כך בא בעלה--קנסו אותה חכמים, שתהיה אסורה במעשר.

ד  [ג] לויים וכוהנים מפרישין מעשר ראשון, כדי להפריש ממנו תרומת מעשר; וכך הכוהנים מפרישין שאר תרומות ומעשרות לעצמן.  ולפי שהכוהנים נוטלין מן הכול, יכול יאכלו פירותיהן בטבלן--תלמוד לומר "כן תרימו גם אתם" (במדבר יח,כח):  מפי השמועה למדו--"אתם", אלו הלויים; "גם אתם", לרבות הכוהנים.

ה  [ד] אין מוציאין המעשר מיד הכוהנים, שנאמר "כי תקחו מאת בני ישראל" (במדבר יח,כו); וכן כל מתנות כהונה, אין מוציאין אותן מכוהן לכוהן.  ועזרא קנס את הלויים בזמנו, שלא ייתנו להן מעשר ראשון אלא יינתן לכוהנים--לפי שלא עלו עימו לירושלים.

ו  [ה] האוכל פירותיו טבלים, וכן לוי שאכל המעשר בטבלו--אף על פי שהן חייבין מיתה לשמיים, אינן משלמין המתנות לבעליהן:  שנאמר "אשר ירימו לה'" (במדבר יח,כד), אין לך בהן כלום עד שירימו אותן.  ובחוצה לארץ מותר לאדם להיות אוכל והולך תחילה, ואחר כך מפריש תרומה ומעשרות.

ז  [ו] מעשרין ממקום על מקום אחר, ואינו צריך לעשר מן המוקף.  אבל אין מעשרין ממין על שאינו מינו, ולא מן החייב על הפטור, ולא מן הפטור על החייב; ואם עישר, אינו מעשר.

ח  [ז] וכל שאמרנו בתרומה, אין תורמין מזה על זה--כך במעשר, אין מעשרין מזה על זה; וכל שאמרנו בתרומה, אם תרם תרומתו תרומה--כך במעשר, אם הפריש מעשרותיו מעשרות; וכל שהוא פטור מן התרומה, פטור מן המעשר.  וכל התורם, מעשר; כל שאמרנו בהן, לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה--כך אם עישרו מעשרותיהן מעשרות; וכל שאין תרומתו תרומה, כך אין מעשרותיו מעשרות.

ט  [ח] האומר לחברו, הריני מעשר על ידיך--אינו צריך לעמוד עימו, עד שיראה אם יעשר או לא יעשר; ואם אמר הוא לחברו, עשר על ידיי--צריך לעמוד עימו.

י  [ט] החרובין--אינן חייבין במעשרות אלא מדבריהם, לפי שאינן מאכל רוב אדם.  והשקדים המרים, בין בקוטנן בין בגודלן--פטורין, מפני שאינן אוכל.

יא  [י] אילן שנטעו בתוך הבית--פטור מן המעשרות, שנאמר "עשר תעשר, את כל תבואת זרעך, היוצא השדה" (דברים יד,כב).  וייראה לי שהוא חייב במעשרות מדבריהם--שהרי תאנה העומדת בחצר, חייב לעשר פירותיה אם אספן כאחת.

יב  [יא] בצלים שהשרישו זה בצד זה, אפילו השרישו בקרקע עלייה--פטורין מן המעשרות; נפלה עליהן מפולת, והרי הן מגולין--הרי אלו כנטועין בשדה, וחייבין במעשרות.

יג  [יב] המשמר שדהו מפני ענביו, ובא אחר ואסף את התאנים הנשארות באותה שדה, או שהיה משמר שדהו מפני המקשאות והמדלעות, ובא אחר ואסף את הענבים הנשארים שם המפוזרים בשדה--בזמן שבעל השדה מקפיד עליהן--אסורין משום גזל, ולפיכך חייבין במעשרות ובתרומה; אין בעל הבית מקפיד עליהן--מותרין משום גזל, ופטורין מן המעשר.

יד  [יג] אין מעשרין אלא מן המובחר, שנאמר "בהרימכם את חלבו, ממנו, ונחשב ללויים, כתבואת גורן וכתבואת יקב" (במדבר יח,ל)--כשם שמעשר שמפרישים הלויים מן החלב שבו, כך מעשר שמפרישים ישראל מן הגורן ומן היקב מן החלב.

טו  [יד] אין מעשרין באומד, אלא במידה או במשקל או במניין; וכל המדקדק בשיעור, משובח.  והמרבה במעשרות--מעשרותיו מקולקלין, שהרי הטבל מעורב בהן; ופירותיו מתוקנין.

טז  [טו] המפריש מקצת מעשר--אינו מעשר, אלא כמי שחלק את הערימה; אבל צריך להפריש מזה החלק שהוציא, מעשר שלו.  כיצד:  היו לו מאה סאה, הפריש מהם חמישה לשם מעשר--אינו מעשר; ואינו יכול להפריש על החמש סאין מעשר ממקום אחר, אלא מפריש מהן חצי סאה שהיא המעשר שלהן.

יז  [טז] המפריש מעשר זה, מברך תחילה כדרך שמברכין על כל המצוות; וכן מברך על מעשר שני, ועל מעשר עני, ועל מעשר מן המעשר:  מברך על כל אחד בפני עצמו; ואם הפריש הכול זה אחר זה מיד, ולא סח ביניהן--כוללן ברכה אחת ומברך, להפריש תרומות ומעשרות.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך