משנה תורה לרמב"ם -> ספר זרעים -> הלכות כלאיים

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י

הלכות כלאיים פרק ח

א  הגפנים שגדלו כברייתן, והרי השריגים שלהן והאשכולות מושלכין על הארץ--הן הנקראין כרם.  אבל העושה כמו מיטה, או שבכה גבוהה מעל הארץ, כדי שיהיו השריגים והאשכולות נסמכין עליה, והגביה נוף הגפנים מעל הארץ על אותה המיטה, והדלה אותן--הרי זה נקרא עריס; ואותם הקנים וכיוצא בהן שעשה מהן מיטה או שבכה, והדלה עליהן את נוף הגפן--הן הנקראים אפיפירות.  ודינים אחרים יש בעריס.

ב  הנוטע שורה אחת של חמש גפנים או יתר, ועירסן על גבי כותל שגבוה עשרה וכיוצא בו, או שנטען בצד חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה--הרי אלו נקראין עריס; וצריך להרחיק מן העריס ארבע אמות, ואחר כך יזרע--כדרך שמרחיק מן הכרם.  [ג] ומאיכן מודדין, מן עיקר הגדר שעירסן עליו.

ג  כיצד:  הרחיק את השורה של גפנים מן הכותל אמה, ונמצא העריס מן הגפנים ולכותל--מודד מן הכותל ארבע אמות, וזורע; ונמצא בין הזרע ובין עיקרי הגפנים, חמש אמות.  ואם בא לזרוע מצד הגפנים, מרחיק מעיקרי הגפנים ארבע אמות--שנמצא רחוק מן הכותל, חמש אמות.  ועל דרך זו, דנין בכל עריס.

ד  אחד הבונה את הגדר ואחר כך נטע, או שנטע ואחר כך עשה הגדר--הואיל ועירסן, הרי זה עריס; נהרס הגדר או נסתם החריץ--אין כאן עריס, אלא הרי כל השורה כגפנים יחידים.

ה  עריס שחרב אמצעו, ונשתיירו בו חמש גפנים בצד הגדר מכאן, וחמש גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן--זה הוא הנקרא פסקי עריס.  אם יש ביניהן שמונה אמות ואחד משישים באמה--הרי זה מרחיק מכל שורה שישה טפחים, וזורע:  והוא שלא יזרע תחת האפיפירות, כמו שביארנו.

ו  היה ביניהן שמונה אמות בצמצום, הרי זה לא יביא זרע לשם; ואם זרע--הואיל והרחיק מכל שורה שישה טפחים, הרי זה לא קידש.  ואם אין שם גדר--מרחיק שישה טפחים מכל שורה, וזורע:  שאין כאן לא עריס, ולא פסקי עריס.  חזר ובנה הגדר--חזר עריס למקומו, וחזרו פסקי עריס למקומן.

ז  גינה קטנה שהיא מוקפת גדר, ועירס את הגפנים סביב לה מבחוץ על כתליה--אם יש בה מלוא בוצר וסלו מכאן, ומלוא בוצר וסלו מכאן--הואיל והיא מוקפת גדר, זורעין בתוכה ירקות; ואם אין בה כשיעור הזה--אין זורעים בתוכה, מפני שנראה הכול כעריס אחד וירק בתוכו.

ח  גפנים שהיו זרועים במדרגה גבוהה, והעריס שלהן יוצא ומסוכך על השדה--אם עומד בארץ ובוצר את כולו--רואין כל המקום שתחת העריס כאילו הוא מקום עיקרי הגפנים, ואוסר ארבע אמות בשדה לכל רוח משפת העריס; ואם אינו יכול לבצור עד שיעלה במדרגה, או בסולם--אין אסור לזרוע אלא תחת העריס בלבד.

ט  שני כתלים הסמוכין זה לזה, והגפנים נטועים בזווית ביניהם, והעריס יוצא עם הכתלים מתוך הקרן וכולה--מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור, וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס; ואף על פי שהזרע מכוון בין שני הכתלים שביניהן העריס--הואיל והרחיק כשיעור, הרי זה זורע בין הכתלים.

י  גפן שעלה העץ שלה מן הארץ מעט, ואחר כך נעקם ונמשך על הארץ, וחזר ועלה כמו ארכובה--כשמודדין בין הגפן ובין הזרע שישה טפחים, או ארבע אמות--אין מודדין אלא מסוף הארכובה, לא מעיקר הגפן הראשון.

יא  כבר ביארנו שאף על פי שמרחיק בין הזרע והגפנים כשיעור--צריך להיזהר שלא תסכך הגפן על הירק, או יסכך הירק על הגפן; זרע ירק או תבואה, וצמחה, ואחר כך סיכך עליה את הגפן--הקשין מותרין, והדגן יידלק.

יב  היו שורשי הכרם יוצאין לתוך הארבע האמות שבין הכרם והתבואה, יעקור; היו שורשי התבואה יוצאין לתוך הארבע אמות, מותר.

יג  [יב] כל ההרחקות והשיעורין האמורין בכלאיים--באמה בת שישה טפחים שוחקות, ולא יצמצם במידות הכלאיים:  שאין מצמצמים אלא להחמיר.

יד  [יג] כל השיעורין האלו שמרחיק בין הגפנים והתבואה או הירק--אינן אלא בארץ ישראל, או בסוריה.  אבל בחוצה לארץ, מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם לכתחילה; ולא אסרו בחוצה לארץ אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד.  ואם אמר לתינוק גוי לזרוע לו בחוצה לארץ, מותר; אבל לא יאמר לגוי גדול, שלא יתחלף בישראל.

טו  [יד] ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ--הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה, ואפילו בחוצה לארץ:  והוא, שיראה אותו לוקט ומוכר; אבל ספקו מותר, כמו שביארנו במאכלות אסורות.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך