משנה תורה לרמב"ם -> ספר הפלאה -> הלכות שבועות

פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

הלכות שבועות פרק ח

א  הגונב שורו של חברו וטבחו או מכרו, ותבעו בעל השור ואמר לו, גנבת שורי וטבחת או מכרת, והוא אומר גנבתיו אבל לא טבחתי ולא מכרתי, ונשבע--הרי זה פטור משבועת הפיקדון:  שאילו הודה מעצמו שטבח או מכר--לא היה משלם תשלומי ארבעה וחמישה, מפני שהוא קנס כמו שיתבאר בהלכות גניבה.  ונמצא זה כמי שלא כפר ממון, ולפיכך פטור משבועת הפיקדון; וחייב בשבועת ביטוי--שהרי נשבע על שקר שלא טבח, והוא טבח.

ב  וכן האומר לחברו המית שורך את עבדי, וכפר ונשבע, והעבד שתבע רבו ואמר לו הפלת שיני וסימית עיני, וכפר ונשבע--פטור משבועת הפיקדון:  שאילו הודה לו--לא היה משלם, מפני שהוא קנס.  אבל חייב בשבועת ביטוי.  וכן כל כיוצא בזה.

ג  התובע חברו בדבר שיש בו קנס, שאינו משלם אותו על פי עצמו כמו שביארנו, ויש בו ממון שהוא משלם אותו על פי עצמו, וכפר בכל הדבר ונשבע--הרי זה חייב משום שבועת הפיקדון.

ד  כיצד:  תבעו ואמר לו, אנסת או פיתית בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שאף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו, אילו הודה לו--היה משלם בושת ופגם על פי עצמו.

ה  וכן האומר לחברו, גנבת שורי, והוא אומר לא גנבתי, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שאף על פי שאינו משלם כפל בהודאתו, משלם הוא את הקרן בהודאתו.

ו  [ד] האומר לחברו עשית בי חבורה, והוא אומר לא עשיתי, המית שורך את שורי, והוא אומר לא המית, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שאילו הודה, היה חייב לשלם.

ז  [ה] נתן שורו לשומר חינם, ומת השור--תבעו ואמר לו, היכן שורי שהפקדתי אצלך, אמר לו לא הפקדת אצלי כלום, או שאמר לו הפקדת ונגנב, או אבד, ונשבע--הרי זה פטור משבועת הפיקדון:  שאילו הודה ואמר הדבר כשהיה--לא היה חייב לשלם ממון, מפני שהוא שומר חינם.  אבל חייב הוא משום שבועת ביטוי, שהרי נשבע על שקר.  וכן כל כיוצא בזה.

ח  [ו] השאיל שורו לחברו, ותבעו ואמר לו, היכן שורי ששאלת ממני, והרי השור מת, ואמר לו השואל, נגנב או אבד, ונשבע על זה--הרי זה פטור משבועת הפיקדון:  שהרי לא פטר עצמו מן התשלומין בכפירתו, ומכל מקום חייב הוא לשלם בין שמת או נגנב או אבד או נשבה--מפני שהוא שואל, כמו שיתבאר במקומו.  אבל חייב הוא משום שבועת ביטוי, שהרי נשבע על שקר.  וכן כל כיוצא בזה.

ט  [ז] זה הכלל:  כל שאינו פוטר עצמו מן התשלומין אלא בכפירה זו, ונשבע--בין מפי עצמו, בין שהשביעו התובע וכפר--הרי זה חייב בשבועת הפיקדון, אף על פי שלא ענה אמן ולא הוציא שבועה מפיו.

י  [ח] הגונב שור חברו, ותבעו ואמר לו, שורי גנבת, והוא אומר לא גנבתי, מה טיבו אצלך, אתה הפקדתו אצלי, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שאילו הודה שגנבו, היה חייב לשלם דמי השור מכל מקום; ועכשיו שאמר פיקדון הוא, הרי פטר עצמו בכפירה זו מן הגניבה ומן האבידה, שאם נגנב השור או אבד אחר הודאה זו, היה פטור מלשלם.

יא  [ט] וכן אם טען ששכרו, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שהרי פטר עצמו מן השבורה, ומן המתה.  וכן אם טען ואמר, השאלתהו לי, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון:  שהרי פטר עצמו מן המתה בשעת מלאכה, כמו שיתבאר בהלכות שאלה.

יב  [י] לפיכך אם אמר לו לא גנבתי, אלא אתה הפקדת אצלי, או שכרתני לשומרו, או השאלתהו לי, והרי שורך לפניך קחהו, ונשבע על זה--הרי זה פטור משבועת הפיקדון:  שהרי הודה בקרן, ולא פטר עצמו בכפירה זו מכלום.

יג  [יא] וכן אם אמר לו אתה מכרתו לי, ועדיין לא נתתי דמיו--אם תרצה קח דמיו, או הרי שורך לפניך; או שאמר לו אתה נתתו לי, בשכר מלאכה שאעשה לך--אם תרצה שאעשה לך, או קחנו ולך.  תועה בדרך מצאתיו, ולא ידעתי שהוא שלך, עכשיו שידעתי, קחנו ולך, או שאמר אחר פרתי רץ, והרי הוא לפניך, ונשבע על כל טענה מאלו--פטור משבועת הפיקדון, שהרי לא פטר עצמו מכלום; וחייב בשבועת ביטוי, שהרי נשבע על שקר.

יד  [יב] מי שהיה חייב ממון לשני שותפין, ותבעו אחד מהן, וכפר בו, ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון, שהרי כפר ממון.  תבעוהו שניהם, והודה בכול לאחד מהם ואמר, לא לוויתי אלא מזה לבדו, ונשבע--פטור משבועת הפיקדון, שהרי לא פטר עצמו מכלום; אבל חייב בשבועת ביטוי.

טו  [יג] וכן מי שהייתה עליו מלווה בשטר, וכפר בה ונשבע--פטור משבועת הפיקדון:  שהרי בשטר נשתעבד הקרקע, ונמצא זה ככופר בקרקע; וכבר ביארנו שהכופר בקרקע, פטור משבועת הפיקדון, וחייב בשבועת ביטוי, שהרי נשבע על שקר.

טז  [יד] הייתה עליו מלווה בעדים בלבד, וכפר ונשבע--חייב בשבועת הפיקדון, שהרי פטר עצמו בכפירתו מלשלם עתה.  ואף על פי שכשיבואו העדים, יתחייב לשלם, ונמצא שלא הועילה לו כפירתו--הרי הועילה בעתה; ושמא לא יבואו עדים, או יבואו ולא תתקיים עדותן, או ייפסלו, ולפיכך חייב.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך