משנה תורה לרמב"ם -> ספר נשים -> הלכות נערה בתולה

פרק א ב ג

הלכות נערה בתולה פרק א

א  מי שפיתה בתולה, קונסין אותו משקל חמישים סלעים של כסף מזוקק; וזה הוא הנקרא קנס.  וכן אם אנס אותה.  וקנס זה--מצות עשה של תורה, שנאמר "ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה--חמישים כסף" (דברים כב,כט).  [ב] ואיזה הוא מפתה ואיזה הוא אונס--מפתה, לרצונה; ואונס, שבא עליה בעל כורחה.

ב  כל הנבעלת בשדה--הרי זו בחזקת אנוסה, ודנין בו דין אונס:  עד שיעידו העדים שברצונה נבעלה.  וכל הנבעלת בעיר--הרי זו בחזקת מפותה, מפני שלא זעקה:  עד שיעידו העדים שהיא אנוסה; כגון ששלף חרב ואמר לה, אם תזעקי אהרוג אותך.

ג  המפותה שלא רצת להינשא למפתה, או שלא רצה אביה ליתנה לו, או שלא רצה הוא לכנוס--הרי זה נותן קנסה, והולך; ואין כופין אותו לכנוס.  ואם רצו וכנסה--אינו משלם קנס, אלא כותב לה כתובה כשאר הבתולות.

ד  אבל האנוסה שלא רצת היא, או אביה, להינשא לאונס--הרשות בידם, ונותן קנס.  רצת היא ואביה, ולא רצה הוא--כופין אותו, וכונס ונותן קנס:  שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט), הרי זו מצות עשה--אפילו היא חיגרת או סומה או מצורעת, כופין אותו לכנוס.  ואינו מוציא לרצונו לעולם, שנאמר "לא יוכל שלחה, כל ימיו" (שם)--הרי זו מצות לא תעשה.  [ד] ואין לה כתובה--שלא תיקנו חכמים כתובה לאישה אלא כדי שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה, וזה אינו יכול להוציא.

ה  הייתה אנוסה זו אסורה עליו--אפילו מחייבי עשה, ואפילו שנייה--הרי זה לא יישאנה; וכן אם נמצא בה דבר זימה אחר שכנסה, הרי זה יגרשנה--שנאמר "ולו תהיה לאישה" (דברים כב,כט), אישה הראויה לו.  [ו] כוהן גדול שאנס בתולה, או שפיתה אותה--הרי זה לא יכנוס, מפני שהוא מצווה לישא את הבתולה, ובשעה שיישא זו, אינה בתולה; ואם כנס, יוציא בגט.

ו  [ז] אף על פי שנאמר באונס "לא יוכל שלחה" (דברים כב,כט), כיון שקדמו עשה, שנאמר "ולו תהיה לאישה" (שם)--הרי נתקו לעשה; ונמצאת זו מצות לא תעשה שניתקה לעשה, שאין לוקין עליה, אלא אם לא קיים עשה שבה, כמו שיתבאר בהלכות סנהדרין.

ז  לפיכך אונס שעבר וגירש--כופין אותו להחזיר, ואינו לוקה; מתה גרושתו קודם שיחזירנה, או שנתקדשה לאחר, או שהיה כוהן שאסור בגרושה--הרי זה לוקה:  שהרי עבר על לא תעשה, ואינו יכול לקיים עשה שבה.

ח  אין האונס או המפתה חייב בקנס, עד שיבוא עליה כדרכה, ובעדים; ואינו צריך התראה.  ומאימתיי יהיה לבת קנס--מאחר שלוש שנים גמורות, עד שתבגור:  נבעלה בתוך שלוש שנים, אין ביאתה ביאה; בא עליה משבגרה, אין לה קנס--שנאמר "נערה בתולה" (דברים כב,כח), לא הבוגרת.  [ט] ואחת שיש לה אב, או שאין לה אב--יש לה קנס.

ט  ואלו שאין להן קנס--הבוגרת, והממאנת, והאיילונית, והשוטה, והחירשת, ומי שיצא עליה שם רע בילדותה ובאו שניים והעידו שתבעה אותן לזנות עימה, והמתגרשת מן הנישואין ועדיין היא נערה בתולה.  אבל המתגרשת מן האירוסין--אם נאנסה, יש לה קנס; ואם נתפתתה, אין לה קנס.

י  הגיורת, והשבויה, והמשוחררת--אם נתגיירה ונפדית ונשתחררה, והיא בת שלוש שנים או פחות--יש לה קנס.  ואם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד כשנתגיירה או כשנפדית או כשנשתחררה, אין לה קנס:  הואיל וביאתן ביאה, הרי הן כבעולות.

יא  הייתה בתולה זו אסורה על האונס, או המפתה--אם הייתה מחייבי כרתות, כגון אחותו ודודתו והנידה וכיוצא בהן, או שהייתה מחייבי לאוין--אם התרו בו, הרי זה לוקה ואינו משלם קנס:  שאין אדם לוקה ומשלם.  ואם לא הייתה שם התראה--הואיל ואינו חייב מלקות, הרי זה משלם קנס.

יב  הייתה מחייבי עשה, או שנייה וכיוצא בה שאסורה מדברי סופרים--בין התרו בו בין לא התרו בו, חייב בקנס:  שאין כאן מלקות.  [יג] הייתה מחייבי מיתת בית דין, כגון בתו ואשת בנו וכיוצא בהן--בין התרו בו, בין לא התרו בו--פטור מן הקנס, שנאמר "ולא יהיה, אסון--ענוש ייענש" (שמות כא,כב):  הא אם היה שם אסון, אין שם עונש; ואף על פי שהריגת האישה בשגגה, שהרי לא נתכוונו לה, שנאמר "כי יינצו אנשים, ונגפו אישה הרה . . ." (שם)--הא למדת שלא חלק באסון בין שוגג למזיד, לפוטרו מן התשלומין.

יג  והרי הוא אומר "מכה נפש בהמה, ישלמנה" (ויקרא כד,יח) "ומכה אדם, יומת" (ויקרא כד,כא)--מה מכה נפש בהמה, לא חלק בו בין שוגג למזיד לחייבו בתשלומין; אף מכה נפש אדם, לא חלק בו בין שוגג למזיד לפוטרו מן התשלומין.  [יד] והוא הדין לכל עבירה שיש בה מיתת בית דין, שאין בה תשלומין.

יד  [טו] בא עליה, ומתה--הרי זה פטור מן הקנס:  שנאמר "ונתן האיש השוכב עימה, לאבי הנערה" (דברים כב,כט), לא לאבי המתה; והוא, שתמות קודם שתעמוד בדין.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך