משנה תורה לרמב"ם -> ספר נשים -> הלכות אישות

הלכות אישות פרק א

א  קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא לישא אותה--מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו, ותהיה לו לאישה.  כיון שניתנה תורה, נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אישה--יקנה אותה תחילה בפני עדים, ואחר כך תהיה לו לאישה:  שנאמר "כי ייקח איש, אישה; ובא אליה" (דברים כב,יג).

ב  וליקוחין אלו, מצות עשה של תורה הם.  ובאחד משלושה דברים האישה נקנית--בכסף, או בשטר, או בביאה; ושלושתן, מן התורה.  וליקוחין אלו, הן הנקראין קידושין או אירוסין, בכל מקום; ואישה שנקנית באחד משלושה דברים אלו, היא הנקראת מקודשת או מאורסת.

ג  וכיון שנקנית האישה ונעשית מקודשת--אף על פי שלא נבעלה ולא נכנסה לבית בעלה, הרי היא אשת איש; והבא עליה חוץ מבעלה, חייב מיתת בית דין, ואם רצה לגרש, צריכה גט.

ד  קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת קדשה.  משניתנה התורה, נאסרה הקדשה--שנאמר "לא תהיה קדשה, מבנות ישראל" (דברים כג,יח); לפיכך כל הבועל אישה לשם זנות, בלא קידושין--לוקה מן התורה, מפני שבעל קדשה.

ה  כל שאסר ביאתן בתורה וחייב על ביאתן כרת, והן האמורות בפרשת אחרי מות, הן הנקראין עריות; וכל אחת מהן, נקראת ערווה, כגון אם ואחות ובת וכיוצא בהן.

ו  ויש נשים אחרות שאסורות מפי הקבלה, ואיסורן מדברי סופרים; והן הנקראות שנייות, מפני שהן שנייות לעריות, וכל אחת מהן, נקראת שנייה.  ועשרים אישה הן, ואלו הן:  (א) אם אימו, וזו אין לה הפסק, אלא אפילו אם אם אם אימו עד מעלה מעלה, אסורה; (ב) ואם אבי אימו בלבד; (ג) ואם אביו, וזו אין לה הפסק, אלא אפילו אם אם אם אביו עד למעלה, אסורה; (ד) ואם אבי אביו בלבד; (ה) ואשת אבי אביו, וזו אין לה הפסק, אפילו אשת יעקוב אבינו, אסורה על אחד ממנו; (ו) ואשת אבי אימו בלבד; (ז) ואשת אחי האב, מן האם; (ח) ואשת אחי האם, בין מן האם בין מן האב; (ט) וכלת בנו, וזו אין לה הפסק, אפילו כלת בן בן בנו עד סוף העולם, אסורה--עד שתהיה אשת אחד ממנו, שנייה על יעקוב אבינו; (י) וכלת בתו בלבד; (יא) ובת בת בנו בלבד; (יב) ובת בן בנו בלבד; (יג) ובת בת בתו בלבד; (יד) ובת בן בתו בלבד; (טו) ובת בן בן אשתו בלבד; (טז) ובת בת בת אשתו בלבד; (יז) ואם אם אבי אשתו בלבד; (יח) ואם אב אם אשתו בלבד; (יט) ואם אם אם אשתו בלבד; (כ) ואם אב אבי אשתו בלבד.  נמצאו השנייות שאין להן הפסק, ארבע--אם האם עד למעלה, ואם האב עד למעלה, ואשת אבי האב עד למעלה, ואשת בן בנו עד למטה.

ז  כל שאסר ביאתו בתורה ולא חייב עליו כרת, הן הנקראים איסורי לאוין; ועוד, נקראין איסורי קדושה.  ותשעה הן, ואלו הן:  אלמנה לכוהן גדול; גרושה, או זונה, או חללה--בין לכוהן גדול, בין לכוהן הדיוט; וממזרת לבן ישראל, וכן בת ישראל לממזר; ובת ישראל לעמוני, ומואבי; ובת ישראל לפצוע דכא, וכרות שופכה; וגרושתו, אחר שנישאת לאחר; ויבמה שנישאת לזר, ועדיין רשות היבם עליה.

ח  החלוצה, הרי היא כגרושה; והיא אסורה לכוהן מדברי סופרים.  והנתינים--הרי הם כממזרים, אחד זכרים ואחד נקבות; ואיסורם מדברי סופרים.  ובהלכות איסורי ביאה, יתבאר לך מה הם הנתינים.

ט  [ח] ויש שאיסור ביאתן בעשה, ואינן מחייבי לאוין.  ושלושה הם--מצרי ואדומי דור ראשון ודור שני, אחד זכרים ואחד נקבות; ובעולה לכוהן גדול:  לפי שלא נאמר באלו לא יבוא או לא ייקח, אלא מכלל שנאמר "דור שלישי--יבוא להם" (דברים כג,ט), אתה למד שדור ראשון ושני לא יבוא; ומכלל שנאמר "והוא, אישה בבתוליה ייקח" (ויקרא כא,יג), אתה למד שאינה בתולה לא ייקח.  ולאו הבא מכלל עשה, הרי הוא כעשה.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך