משנה תורה לרמב"ם -> ספר זמנים -> הלכות קידוש החודש

הלכות קידוש החודש פרק טז

א  העגולה שסובב בה הירח תמיד, היא נוטה מעל העגולה שסובבת בה השמש תמיד--חצייה נוטה לצפון, וחצייה נוטה לדרום; ושתי נקודות יש בה זו כנגד זו, שבהן פוגעות שתי העגולות זו בזו.  לפיכך כשיהיה הירח באחת משתיהן, נמצא סובב בעגולה של שמש כנגד השמש בשווה; ואם ייצא הירח מאחת משתי הנקודות, נמצא מהלך לצפון השמש או לדרומה.

ב  הנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לצפון השמש, היא הנקראת ראש; והנקודה שממנה יתחיל הירח לנטות לדרום השמש, היא הנקראת זנב.  ומהלך שווה יש לזה הראש, שאין בו לא תוספת ולא גירעון; והוא הולך במזלות אחורנית מטלה לדגים לדלי, וכן הוא סובב תמיד.

ג  [ב] מהלך הראש האמצעי ביום אחד, שלושה חלקים ואחת עשרה שנייות; נמצא מהלכו בעשרה ימים, אחד ושלושים חלקים ושבע וארבעים שנייות; ונמצא מהלכו במאה יום, חמש מעלות ושבעה עשר חלקים ושלוש וארבעים שנייות--סימנם ה' י"ז מ"ג; ונמצא מהלכו באלף יום, שתיים וחמישים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ועשר שנייות--סימנם נ"ב נ"ז י'; ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום, מאה ותשע ושישים מעלות ואחד ושלושים חלקים וארבעים שנייות--סימנם קס"ט ל"א מ'.  ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום, מעלה אחת ושניים ושלושים חלקים ותשע שנייות--סימנם א' ל"ב ט'; ונמצא מהלכו לשנה סדורה, שמונה עשרה מעלות וארבעה וארבעים חלקים ושתיים וארבעים שנייות--סימנם י"ח מ"ד מ"ב.  ואמצע הראש בתחילת ליל חמישי שהוא העיקר, היה מאה ושמונים מעלות ושבעה וחמישים חלקים ושמונה ועשרים שנייות--סימנם ק"פ נ"ז כ"ח.

ד  [ג] אם תרצה לידע מקום הראש בכל עת שתרצה--תוציא אמצעו לאותו העת כדרך שתוציא אמצע השמש ואמצע הירח, ותגרע האמצע משלוש מאות ושישים מעלות.  והנשאר, הוא מקום הראש באותה העת; וכנגדו, לעולם יהיה מקום הזנב.

ה  [ד] כיצד:  הרי שרצינו לידע מקום הראש לתחילת ליל ערב שבת שיומו שני לחודש אייר משנה זו שהיא שנת העיקר--ומניין הימים הגמורים מתחילת ליל העיקר עד תחילת ליל זה שאנו רוצים לידע מקום הראש בו, תשעה ועשרים יום.

ו  [ה] תוציא אמצע הראש לעת הזאת על הדרך שידעת, והוא שתוסיף מהלכו לתשעה ועשרים יום על העיקר; ייצא לך אמצע הראש מאה ושתיים ושמונים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושבע ושלושים שנייות--סימנם קפ"ב כ"ט ל"ז; תגרע אמצע זה משלוש מאות ושישים, יישאר לך מאה ושבע ושבעים מעלות ושלושים חלקים ושלוש ועשרים שנייות--סימנם קע"ז ל' כ"ג; וזה הוא מקום הראש, ואל תפנה אל השנייות.  נמצא מקום הראש, במזל בתולה בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים; ומקום הזנב כנגדו, במזל דגים בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים.

ז  [ו] לעולם יהיה בין הראש ובין הזנב, חצי הגלגל בשווה; לפיכך כל מזל שתמצא בו מקום הראש, יהיה הזנב במזל שביעי ממנו בכמו מניין המעלות והחלקים בשווה--אם יהיה הראש בעשר מעלות במזל פלוני, יהיה הזנב בעשר מעלות ממזל שביעי ממנו.

ח  [ז] ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הזנב ומקום הירח האמיתי, התבונן בשלושתן--אם מצאת הירח עם הראש או עם הזנב במעלה אחת וחלק אחד, תדע שאין הירח נוטה לא לצפון השמש ולא לדרומה; ואם ראית מקום הירח לפני מקום הראש והוא הולך כנגד הזנב, תדע שהירח נוטה לצפון השמש; ואם היה הירח לפני מקום הזנב והרי הוא הולך כנגד הראש, תדע שהירח נוטה לדרום השמש.

ט  [ח] הנטייה שנוטה הירח לצפון השמש או לדרומה, היא הנקראת רוחב הירח; ואם היה נוטה לצפון, נקרא רוחב צפוני, ואם היה נוטה לדרום, נקרא רוחב דרומי.  ואם היה הירח באחת משתי הנקודות--לא יהיה לו רוחב, כמו שביארנו.

י  [ט] לעולם לא יהיה רוחב הירח יתר על חמש מעלות, בין בצפון בין בדרום; אלא כך הוא דרכו:  יתחיל מן הראש ויתרחק ממנו מעט מעט, והמרחק הולך ונוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב מעט מעט, עד שלא יהיה לו רוחב כשיגיע לזנב; ויחזור ויתרחק מעט מעט, והמרחק נוסף עד שיגיע לחמש מעלות; ויחזור ויתקרב, עד שלא יהיה לו רוחב.

יא  [י] אם תרצה לידע רוחב הירח כמה הוא בכל עת שתרצה, ואם צפוני הוא או דרומי--תוציא מקום הראש ומקום הירח האמיתי לאותה העת, ותגרע מקום הראש ממקום הירח האמיתי; והנשאר, הוא הנקרא מסלול הרוחב.  אם יהיה מסלול הרוחב ממעלה אחת עד מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח צפוני; ואם היה המסלול יתר על מאה ושמונים, תדע שרוחב הירח דרומי; ואם היה מאה ושמונים בשווה או שלוש מאות ושישים בשווה, אין לירח רוחב כלל.  ותחזור ותראה מנת מסלול הרוחב כמה היא, והוא שיעור נטייתו לצפון או לדרום; והוא הנקרא רוחב הירח הדרומי או הצפוני, כמו שביארנו.

יב  [יא] וכמה היא מנת מסלול הרוחב--אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות, תהיה מנתו שניים וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול הזה עשרים מעלות, תהיה מנתו מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שלושים, תהיה מנתו שתי מעלות ושלושים חלקים; ואם יהיה המסלול ארבעים, תהיה מנתו שלוש מעלות ושלושה עשר חלקים; ואם יהיה המסלול חמישים מעלות, תהיה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול שישים, תהיה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; ואם יהיה המסלול שבעים, תהיה מנתו ארבע מעלות ושניים וארבעים חלקים; ואם יהיה המסלול שמונים, תהיה מנתו ארבע מעלות וחמישה וחמישים חלקים; ואם יהיה המסלול תשעים, תהיה מנתו חמש מעלות.

יג  [יב] ואם יהיו אחדים עם העשרות--תיקח הראוי להם לפי היתר שבין שתי המנות, כמו שעשית במסלול השמש ובמסלול הירח.  כיצד:  הרי שהיה מסלול הרוחב שלוש וחמישים מעלות--וכבר ידעת שאילו היה המסלול חמישים, הייתה מנתו שלוש מעלות וחמישים חלקים, ואילו היה המסלול שישים, הייתה מנתו ארבע מעלות ועשרים חלקים; נמצא היתר בין שתי המנות, שלושים חלקים, שלושה חלקים, לכל מעלה; ונמצא לפי חשבון מסלול זה שהוא שלוש וחמישים, מנתו שלוש מעלות ותשעה וחמישים חלקים.  ועל דרך זו, תעשה בכל מניין ומניין.

יד  [יג] מאחר שתדע מנתו של מסלול הרוחב עד תשעים כמו שהודענוך, תדע מנות של כל מניינות המסלול:  שאם יהיה המסלול יתר על תשעים עד מאה ושמונים--תגרע המסלול ממאה ושמונים, והנשאר תדע בו המנה.

טו  [יד] וכן אם היה המסלול יתר ממאה ושמונים עד מאתיים ושבעים--תגרע ממנו מאה ושמונים, והנשאר תדע בו המנה.

טז  [טו] ואם היה המסלול יתר על מאתיים ושבעים עד שלוש מאות ושישים--תגרע אותו משלוש מאות ושישים, והנשאר תדע בו המנה.

יז  [טז] כיצד:  הרי שהיה המסלול מאה וחמישים--תגרע אותו ממאה ושמונים, נשאר שלושים.  וכבר ידעת שמנת שלושים, שתי מעלות ושלושים חלקים; וכך תהיה מנת מאה וחמישים, שתי מעלות ושלושים חלקים.

יח  [יז] הרי שהיה המסלול מאתיים--תגרע ממנו מאה ושמונים, יישאר עשרים.  וכבר ידעת שמנת עשרים, היא מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים; וכך תהיה מנת מאתיים, תהיה מעלה אחת ושלושה וארבעים חלקים.

יט  [יח] הרי שהיה המסלול שלוש מאות--תגרע אותו משלוש מאות ושישים, נשאר שישים.  וכבר ידעת שמנת שישים, ארבע מעלות ועשרים חלקים; וכך היא מנת שלוש מאות, ארבע מעלות ועשרים חלקים.  ועל דרך זו, בכל המניינות.

כ  [יט] הרי שרצינו לידע רוחב הירח כמה הוא, ובאיזה רוח הוא אם צפוני ואם דרומי, בתחילת ליל ערב שבת שני לחודש אייר משנה זו:  וכבר ידעת שמקום הירח האמיתי, היה בליל זה בשמונה עשרה מעלות וארבעים חלקים ממזל שור--סימנו י"ח מ'; ומקום הראש היה באותה העת, בשבע ועשרים מעלות ושלושים חלקים ממזל בתולה--סימנו כ"ז ל'.  תגרע מקום הראש ממקום הירח, ייצא לך מסלול הרוחב מאתיים אחת ושלושים מעלות ועשרה חלקים--סימנו רל"א י'--לפי שאין משגיחין על החלקים, בכל מסלול.  ונמצאת המנה של מסלול זה בדרכים שביארנו בפרק זה, שלוש מעלות ושלושה וחמישים חלקים; וזה הוא רוחב הירח בתחילת ליל זה, והוא דרומי--שהרי המסלול יתר על מאה ושמונים.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך