משנה תורה לרמב"ם ספר אהבה הלכות ברכות

הלכות ברכות פרק י

א  ברכות אחרות ודברים אחרים הרבה שאין בהן פתיחה ולא חתימה, תיקנו חכמים דרך שבח והודיה להקדוש ברוך הוא, כמו ברכות התפילה שכבר כתבנום; והם אלו:

ב  הבונה בית חדש, והקונה כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.  [ב] וכן הרואה את חברו לאחר שלושים יום, מברך שהחיינו; ואם ראהו לאחר שנים עשר חודש, מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, מחייה המתים.

ג  הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחילת ראייתו, מברך שהחיינו.  [ג] שמע שמועה טובה, מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הטוב והמטיב; שמע שמועה רעה, מברך ברוך דיין האמת:  וחייב אדם לברך על הרעה בטובת נפש, כדרך שמברך על הטובה בשמחה--שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה), ובכלל אהבה זו היתרה שנצטווינו בה, שאפילו בעת שייצר לו, יודה וישבח בשמחה.

ד  הגיעה אליו טובה, או ששמע שמועה טובה--אף על פי שהדברים מראין, שטובה זו תגרום לו רעה--מברך הטוב והמטיב; וכן אם נגעה אליו רעה, או ששמע שמועה רעה--אף על פי שהדברים מראין, שרעה זו גורמת לו טובה--מברך דיין האמת:  שאין מברכין על העתיד להיות, אלא על מה שאירע עתה.

ה  ירדו גשמים רבים--אם יש לו שדה, מברך שהחיינו; ואם הייתה שלו ושל אחרים, מברך הטוב והמטיב.  ואם אין לו שדה, מברך:  מודים אנחנו לך ה' אלוהינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו; ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי הרקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרוסות כנשרי שמיים, ורגלינו קלות כאיילות--אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלוהינו, ולברך את שמך מלכנו, אפילו על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רבבי רבבות פעמים הטובות, שעשית עימנו ועם אבותינו.  מלפנים--ממצריים גאלתנו ה' אלוהינו, מבית עבדים פדיתנו, ברעב זנתנו, ובשובע כילכלתנו, ומחרב הצלתנו, ומדבר מילטתנו, ומחולאים רעים רבים דיליתנו מלכנו; ועד הנה--עזרונו רחמיך ה' אלוהינו, ולא עזבונו חסדיך.  על כן אברים שפילגת בנו, ורוח ונשמה שנפחת באפינו, ולשון אשר שמת בתוך פינו--הן הן ברינה יודו לך, ויברכו את שמך, מלכנו.  ברוך אתה ה', רוב ההודיות אל התושבחות.

ו  מאימתיי מברכין על הגשמים--משירבו המים על הארץ, ויעלו אבעבועות מן המטר על פני המים, וילכו האבעבועות זה לקראת זה.

ז  אמרו לו מת אביו וירשהו--אם יש עימו אחין--מברך בתחילה דיין האמת, ואחר כך הטוב והמטיב; ואם אין עימו אחים, מברך שהחיינו.  קצבו של דבר--שכל טובה שהיא לו ולאחרים, מברך הטוב והמטיב; וטובה שהיא לו לבדו, מברך שהחיינו.

ח  ארבעה צריכין להודות--חולה שנתרפא, וחבוש שיצא מבית האסורים, ויורדי הים כשיעלו, והולכי דרכים כשיגיעו ליישוב; וצריכין להודות בפני עשרה, ושניים מהם חכמים, שנאמר "וירוממוהו, בקהל עם; ובמושב זקנים, יהללוהו" (תהילים קז,לב).  וכיצד מודה--עומד ביניהן ומברך, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב; וכל השומעין אומרים, שגמלך טוב, הוא יגמולך, סלה.

ט  הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל, כגון ים סוף ומעברות הירדן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה; וכן כל מקום שנעשה בו נס, לרבים.  אבל מקום שנעשה בו נס ליחיד--אותו היחיד ובנו ובן בנו מברך כשיראה אותו המקום, ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה לי נס במקום הזה; או, שעשה נס לאבי במקום הזה.

י  הרואה גוב אריות, וכבשן האש--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה נס לצדיקים במקום הזה.  הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו.  מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה--אם בארץ ישראל--הוא מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעקר עבודה זרה מארצנו; ואם בחוצה לארץ--הוא מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעקר עבודה זרה מן המקום הזה; ואומר בשתיהן, כשם שעקרת מן המקום הזה, כך תעקור מכל המקומות, ותשיב לב עובדיהן לעובדך.

יא  [י] הרואה בתי ישראל ביישובן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, מציב גבול אלמנה; בחורבנן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, דיין האמת.

יב  הרואה קברי ישראל--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכילכל אתכם בדין, והחיה אתכם בדין, והמית אתכם בדין, והוא עתיד להקים אתכם לחיי העולם הבא בדין; ברוך אתה ה', מחייה המתים.

יג  [יא] הרואה שש מאות אלף בני אדם כאחד--אם גויים הן--אומר "בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גויים, מדבר צייה וערבה" (ירמיהו נ,יב); ואם ישראל הן ובארץ ישראל--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, חכם הרזים.

יד  הרואה מחכמי אומות העולם--אומר ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן מחכמתו לבשר ודם; חכמי ישראל, מברך שנתן מחכמתו ליראיו; מלכי אומות העולם, מברך שנתן מכבודו לבשר ודם; מלכי ישראל, מברך שנתן מכבודו ליראיו.

טו  [יב] הרואה את הכושי, ואת המשונין בצורת פניהן או באבריהן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, משנה הברייות.  הרואה סומה, או קיטע, ומוכי שחין, ובהקנין, וכיוצא בהן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, דיין האמת; ואם נולדו כן ממעי אימן, מברך משנה הברייות.  הרואה פיל וקוף וקיפוף, מברך ברוך משנה הברייות.

טז  [יג] הרואה ברייות טובות ומתוקנות ביותר, ואילנות טובות--מברך שככה לו בעולמו.  היוצא לשדות ולגינות בימי ניסן, וראה אילנות פורחות וניצנים עולים--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו ברייות טובות נאות, כדי להתנאות בהן בני אדם.

יז  [יד] על הרוחות שנשבו בזעף, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל קול ההברה שתשמע בארץ כמו ריחיים גדולים, ועל האור שבאוויר שייראו כאילו הן כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להן זנב--על כל אחד מאלו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שכוחו מלא עולם; ואם רצה--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, עושה בראשית.

יח  [טו] על ההרים, ועל הגבעות, ועל המדברות, ועל הימים, ועל הנהרות--אם ראה אחד מהן אחר שלושים יום--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, עושה בראשית.  הרואה את הים הגדול, משלושים יום לשלושים יום או יתר--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, העושה את הים הגדול.

יט  [טז] הרואה קשת בענן--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, זוכר הברית, נאמן בבריתו, וקיים במאמרו.  הרואה לבנה בחידושה--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידתם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועלי אמת שפעולתם אמת; וללבנה אמר שתתחדש להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידין להתחדש כמותה, ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו; ברוך אתה ה', מחדש חודשים.

כ  [יז] וצריך לברך ברכה זו מעומד, שכל המברך על החודש בזמנו, כאילו הקביל פני שכינה.  ואם לא בירך עליו בלילה הראשון--יש לו לברך עליו עד שישה עשר יום בחודש, עד שתימלא פגימתו.

כא  [יח] הרואה את החמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור של שמונה ועשרים, שהתקופה בתחילת ליל רביעי--כשרואה אותה ביום רביעי בבוקר, מברך עושה בראשית.  וכן כשתחזור הלבנה לתחילת מזל טלה בתחילת החודש, ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום; וכן כשיחזרו כל כוכב וכוכב מחמשת הכוכבים הנשארים לתחילת מזל טלה, ולא יהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום; וכן בכל עת שייראה מזל טלה עולה מקצה המזרח:  על כל אחד מאלו, מברך עושה בראשית.

כב  [יט] הרואה בתי אומות העולם ביישובן, אומר "בית גאים, ייסח ה'" (משלי טו,כה); בחורבנן, אומר "אל נקמות, ה'; אל נקמות, הופיע" (תהילים צד,א).  וכן אם ראה קברי אומות העולם, אומר "בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם" (ירמיהו נ,יב).

כג  [כ] הנכנס למרחץ--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שתכניסני לשלום, ותוציאני לשלום; ותצילני מזה ומכיוצא בזה, לעתיד לבוא.  וכשיצא מן המרחץ, אומר מודה אני לפניך ה' אלוהיי, שהצלתני מן האור.

כד  [כא] הנכנס להקיז דם--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא של חינם אתה; וכשיצא, אומר ברוך רופא חולים.

כה  [כב] ההולך למוד את גורנו--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שתשלח ברכה במעשה ידיי; התחיל למוד, אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה.  מדד ואחר כך ביקש רחמים, הרי זו תפילת שוא; וכל הצועק לשעבר, הרי זו תפילת שוא.

כו  [כג] הנכנס לבית המדרש--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שלא איכשל בדבר הלכה, שלא אומר על טמא טהור, ועל טהור טמא, על מותר אסור, ועל אסור מותר; ואל איכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חבריי; ואל ייכשלו חבריי, ואשמח בהם.

כז  [כד] וביציאתו מבית המדרש, אומר מודה אני לפניך ה' אלוהיי, ששמת חלקי מיושבי בית המדרש, ולא שמת חלקי מיושבי קרנות:  שאני משכים, והם משכימין--אני משכים לדברי תורה, והם משכימין לדברים בטילים; אני עמל, והם עמלין--אני עמל ומקבל שכר, והם עמלין ואינן מקבלין שכר; אני רץ, והם רצים--אני רץ לחיי העולם הבא, והם רצים לבאר שחת.

כח  [כה] הנכנס לכרך--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שתכניסני לכרך זה לשלום; ואם נכנס בשלום--אומר מודה אני לפניך ה' אלוהיי, שהכנסתני לשלום.  וכשיבקש לצאת--אומר יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי, שתוציאני מכרך זה לשלום; יצא בשלום--אומר מודה אני לפניך ה' אלוהיי, שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני בשלום, כך תוליכני לשלום, ותסמכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך.

כט  [כו] כללו של דבר:  לעולם יצעק אדם על העתיד לבוא, ויבקש רחמים; וייתן הודיה על שעבר, ויודה וישבח כפי כוחו.  וכל המרבה להודות את ה' ולשבחו תמיד, הרי זה משובח.