משנה תורה לרמב"ם -> ספר אהבה -> הלכות תפילה וברכת כוהנים

הלכות תפילה פרק ג

א  תפילת השחר--מצותה, שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה; וזמנה, עד סוף שעה רביעית שהוא שליש היום.  ואם עבר או טעה והתפלל אחר ארבע שעות עד חצי היום--יצא ידי חובת תפילה, אבל לא יצא ידי חובת תפילה בזמנה:  שכשם שמצות תפילה מן התורה, כך מצוה מדבריהן להתפלל אותה בזמנה שתיקנו לנו חכמים ונביאים.

ב  כבר אמרנו שתפילת המנחה, כנגד זמן תמיד של בין הערביים תיקנו זמנה.  ולפי שהיה התמיד קרב בכל יום, בתשע ומחצה--תיקנו זמנה מתשע שעות ומחצה, והיא הנקראת מנחה קטנה.  ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת, היו שוחטין את התמיד בשש ומחצה--אמרו שהמתפלל מאחר שש ומחצה, יצא; ומשהגיע זמן זה--הגיע חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה.

ג  נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה, והאחת רשות.  והורו מקצת גאונים שאין ראוי להתפלל רשות, אלא הגדולה; וכן הדין נותן, מפני שהיא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום.  ואם התפלל הגדולה חובה, לא יתפלל הקטנה אלא רשות.

ד  הא למדת שזמן מנחה גדולה, משש שעות ומחצה עד תשע ומחצה.  וזמן מנחה קטנה, מתשע ומחצה עד שיישאר מן היום שעה ורביע; ויש לו להתפלל אותה, עד שתשקע החמה.

ה  תפילת המוספין--זמנה אחר תפילת השחר, עד שבע שעות ביום; והמתפלל אחר שבע שעות--אף על פי שפשע--יצא ידי חובתו, מפני שזמנה כל היום.

ו  תפילת הערב--אף על פי שאינה חובה--המתפלל אותה, יש לו להתפלל מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר.  תפילת נעילה--כדי שישלים אותה, סמוך לשקיעת החמה.

ז  המתפלל תפילה קודם זמנה--לא יצא ידי חובתו, וחוזר ומתפלל אותה בזמנה.  ואם התפלל תפילת שחרית בשעת הדוחק, אחר שעלה עמוד השחר--יצא.  ויש לו להתפלל תפילת ערבית של לילי שבת, בערב שבת קודם שתשקע החמה; וכן מתפלל ערבית של מוצאי שבת, בשבת:  לפי שתפילת ערבית רשות, אין מדקדקין בזמנה.  ובלבד שיקרא קרית שמע בעונתה, אחר צאת הכוכבים.

ח  כל מי שעבר עליו זמן תפילה, ולא התפלל--במזיד--אין לו תקנה, ואינו משלם; בשוגג, או שהיה אנוס או טרוד--משלם אותה תפילה, בזמן תפילה הסמוכה לה, ומקדים תפילה אחרונה, ואחריה מתפלל את התשלומין.

ט  כיצד:  טעה ולא התפלל שחרית עד שעבר חצי היום, יתפלל מנחה שתיים--הראשונה תפילת מנחה, והשנייה תשלומי שחרית.  טעה ולא התפלל מנחה עד ששקעה השמש, מתפלל ערבית שתיים--הראשונה ערבית, ושנייה תשלומי מנחה.  טעה ולא התפלל ערבית עד שעלה עמוד השחר, מתפלל שחרית שתיים--ראשונה שחרית, ושנייה תשלומי ערבית.

י  טעה ולא התפלל לא תפילה זו, ולא תפילה הסמוכה לה--אינו משלם אלא אחרונה בלבד.  כיצד:  טעה ולא התפלל לא שחרית ולא מנחה, מתפלל ערבית שתיים--ראשונה ערבית, והאחרונה תשלומי מנחה; אבל שחרית--אין לה תשלומין, שכבר עבר זמנה.  וכן בשאר תפילות.

יא  היו לפניו שתי תפילות, של מנחה ושל מוספין--מתפלל של מנחה, ואחר כך של מוספין.  ויש מי שהורה שאין עושין כן בציבור, כדי שלא יטעו.



   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך