| |
תנ"ך  נביאים מלכים ב
מלכים ב פרק יט
א וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיִּקְרַע, אֶת-בְּגָדָיו; וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק, וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה.
ב וַיִּשְׁלַח אֶת-אֶלְיָקִים אֲשֶׁר-עַל-הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר, וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים, מִתְכַּסִּים, בַּשַּׂקִּים--אֶל-יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, בֶּן-אָמוֹץ.
ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ, יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר, וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה.
ד אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל-דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי, וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים, אֲשֶׁר שָׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה, בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה.
ה וַיָּבֹאוּ, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ--אֶל-יְשַׁעְיָהוּ.
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ, כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-אֲדֹנֵיכֶם: כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ, אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר, אֹתִי.
ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ, וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ; וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב, בְּאַרְצוֹ.
ח וַיָּשָׁב, רַבְשָׁקֵה, וַיִּמְצָא אֶת-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, נִלְחָם עַל-לִבְנָה: כִּי שָׁמַע, כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ.
ט וַיִּשְׁמַע, אֶל-תִּרְהָקָה מֶלֶךְ-כּוּשׁ לֵאמֹר, הִנֵּה יָצָא, לְהִלָּחֵם אִתָּךְ; וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר.
י כֹּה תֹאמְרוּן, אֶל-חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, אַל-יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר: לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.
יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ, אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל-הָאֲרָצוֹת--לְהַחֲרִימָם; וְאַתָּה, תִּנָּצֵל.
יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי, אֶת-גּוֹזָן, וְאֶת-חָרָן; וְרֶצֶף וּבְנֵי-עֶדֶן, אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.
יג אַיּוֹ מֶלֶךְ-חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד, וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם, הֵנַע, וְעִוָּה.
יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת-הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים, וַיִּקְרָאֵם; וַיַּעַל בֵּית יְהוָה, וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. {פ}
טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה, וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ; אַתָּה עָשִׂיתָ, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.
טז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה; וּשְׁמַע, אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ, לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי.
יז אָמְנָם, יְהוָה: הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר, אֶת-הַגּוֹיִם--וְאֶת-אַרְצָם.
יח וְנָתְנוּ אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, בָּאֵשׁ: כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי אִם-מַעֲשֵׂה יְדֵי-אָדָם עֵץ וָאֶבֶן--וַיְאַבְּדוּם.
יט וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ; וְיֵדְעוּ כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. {ס}
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר: כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל-סַנְחֵרִב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי.
כא זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו: בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ, בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן--אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה, בַּת יְרוּשָׁלִָם.
כב אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ, וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל; וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, עַל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
כג בְּיַד מַלְאָכֶיךָ, חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי, וַתֹּאמֶר ברכב (בְּרֹב) רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים, יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן; וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו, מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו, וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה, יַעַר כַּרְמִלּוֹ.
כד אֲנִי קַרְתִּי, וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים; וְאַחְרִב, בְּכַף-פְּעָמַי, כֹּל, יְאֹרֵי מָצוֹר.
כה הֲלֹא-שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אֹתָהּ עָשִׂיתִי, לְמִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ; עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ--וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים, עָרִים בְּצֻרוֹת.
כו וְיֹשְׁבֵיהֶן, קִצְרֵי-יָד--חַתּוּ, וַיֵּבֹשׁוּ; הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה, וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר גַּגּוֹת, וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה.
כז וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ, יָדָעְתִּי; וְאֵת, הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי.
כח יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי, וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי--וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ, וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-בָּאתָ בָּהּ.
כט וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת--אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ; וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים--וְאִכְלוּ פִרְיָם.
ל וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית-יְהוּדָה, הַנִּשְׁאָרָה--שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה; וְעָשָׂה פְרִי, לְמָעְלָה.
לא כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית, וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן; קִנְאַת יְהוָה (צְבָאוֹת), תַּעֲשֶׂה-זֹּאת. {ס}
לב לָכֵן, כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר, לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ; וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן, וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה.
לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא, בָּהּ יָשׁוּב; וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא, נְאֻם-יְהוָה.
לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, לְהוֹשִׁיעָהּ--לְמַעֲנִי, וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי.
לה וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב, בְּנִינְוֵה.
לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר (בָּנָיו) הִכֻּהוּ בַחֶרֶב, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ, אֶרֶץ אֲרָרָט; וַיִּמְלֹךְ אֵסַר-חַדֹּן בְּנוֹ, תַּחְתָּיו. {פ}
|
|
