| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים סוטה
מסכת סוטה פרק ט
דף מ, ב פרק ט הלכה א גמרא כדי שתהא טומאה קורא לך בפיה והיא אומרת לך פרוש. רבי אילא בשם רבי שמואל בר נחמן (יחזקאל לט) ועברו העוברים בארץ וראה עצם מיכן שמציינין על העצמות. אדם מיכן שמציינין על השדרה ועל הגולגולת. ובנה מיכן שמציינין על אבן קבועה. אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר. אצלו. במקום טהרה. ציון מיכן לציון. מצא אבן מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ היה נתון תחתיה. היו שתים המאהיל עליהן טהור ביניהן טמא. היה חורש בנתיים הרי הן כיחידיות ביניהן טהור סביבותיהן טמא. תני אין מציינין על הבשר שמא נתאכל הבשר. רבי יוסטא בר שונם בעא קומי רבי מנא לא נמצא מטמא טהרות למפרע. אמר ליה מוטב שיתקללו בו לשעה ולא יתקלקלו בו לעולם. תמן תנינן סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר בחמשה. מה טעמא דרבי שמעון (דברים כא) וסמכו שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה. מה טעמא דר' יהודה וסמכו שנים זקני שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה. ובעגלה ערופה טעמא דר' יהודה (דברים כא) ויצאו זקניך שנים ושופטיך שנים. אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה. אמר רבי נראין דברי ר' שמעון בסמיכה ודברי רבי יהודה בעריפה נראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דרש וסמכו ודברי רבי יהודה בעריפה דלא דרש ויצאו. אין תימר נראין דברי רבי יודה בעגלה ערופה דרש וסמכו ודרש ויצאו. אשכחת את אמר ויצאו שנים זקניך שנים ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שבעה. מה מקיים רבי שמעון זקניך ושופטיך זקניך שהן שופטיך. תני רבי אליעזר בן יעקב אומר זקניך זה בית דין הגדול ושופטיך זה מלך וכהן גדול:
|
