| |
תלמוד ירושלמי  סדר נשים יבמות
מסכת יבמות פרק ד
דף כט, ב פרק ד הלכה טו גמרא אע"ג דרבי יהושע אמר הבא על אחות <חלוצתו> הוולד כשר. מודה שאם היתה הוולד נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה. אע"ג דרבי שמעון בן יהודה משום ר' שמעון גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה חדי בר נש אתא לנכת רב אמר בגין דילידת אמה דההוא גברא ארמאי. אמר ליה כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא הן דעיימך רגליך עד דלא ייתי שמואל ויפסלינך. אע"ג דרב אמר גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודי שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה ומה ראוי לומר הלכה כר"ש התימני. אמר ר' יוסי בי רבי חנינא מקום שנכללו כל העריות להיכרת. יצאת אשת אב ללמדך על הממזר. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי בי רבי חנינא תמן הוא יליף ליה מכללא והכא הוא יליף ליה מפרטה. דתני (ויקרא ד) מצות ה' הייתי אומר אף אוכלי שקצים ורמשים בכלל. הרי את דן לומר נאמר כאן (ויקרא ד) מעיני ונאמר להלן (במדבר טו) מעיני. מה עיני שנאמר להלן דבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו כרת. אף מעיני שנאמר כאן חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. אי מה עיני שנא' להלן שיש בו מיתת ב"ד. אמר רבי יוסי בי רבי חנינה מקום שיצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבין כריתות לא יצא עמם כרת אלא כרת בלבד. אבל מיתה ממקום אחר באת. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי ברבי חנינה תמן הוא יליף לה מכללא והכא הוא יליף לה מפרטה. תמן נכללו כל העריות לקרבן יצאת עבודה זרה ללמד על מחוייבי קרבנות. אית לך מימר הכא נכללו כל העריות לממזר. יצאת אשת אב ללמד על הממזר:
דף כט, ב פרק ד הלכה טז משנה אשתו שמתה מותר באחותה גירשה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה יבמתו שמתה מותר באחותה חלץ לה ומתה מותר באחותה נישאת לאחר ומתה מותר באחותה:
דף כט, ב פרק ד הלכה טז גמרא הא באמה אסור. לא כן א"ר יעקב בר אחא בשם ר' לעזר שומרת יבם שמתה מותר באמה.
|
