| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד מועד קטן
מסכת מועד קטן פרק ג
דף טו, א פרק ג הלכה ה גמרא כך אתם שמרו על אחיכם שבעה. ומניין ששימר הקב"ה על עולמו שבעה (בראשית ז) ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ. ומתאבלין קודם שימות המת. אלא בשר ודם שאינו יודע מה עתיד להיות אינו מתאבל עד שימות המת אבל הקב"ה שהוא יודע מה עתיד להיות שימר על עולמו תחילה אית דבעי מימר אלא שבעה ימי אבלו של מתושלח הצדיק. אמר רבי הושעיה (ויקרא י) כי שמן משחת ה' עליכם כשם שנתרויתם בשמן המשחה כל שבעה כך אתם שמרו על אחיכם כל שבעה. ר' אבהו בשם ר' יוחנן (במדבר יב) אל נא תהי כמת. תסגר. מה ימי המת שבעה אף ימי הסגר שבעה. חד ברבי אמר הדא דר"י קומי דרבי שמעון בן לקיש ולא קביל עלוי אמר הכא עבד לה להסגר והכא הוא עבד להחלט דאמר ר"י בשם ר' ינאי אל נא תהי כמת מה ימי המת אינן עולין אף ימי החלט אינן עולין. ר' ירמיה ור' חייה בשם רשב"ל ר' אבהו ר' יוסה בן חנינה בשם רשב"ל (דברים לד) ויתמו ימי בכי אבל משה ימי שבעה בכי שנים אבל שלשים ואית דמחלפין ימי שנים בכי שבעה אבל שלשים. ר' יוסה ר' חייה בשם רבן שמעון בן לקיש רבי יונה ורבי חייה ורבן שמעון בן לקיש בשם ר' יודן נשייא (עמוס ט) והפכתי חגיכם לאבל מה ימי החג שבעה אף ימי האבל שבעה אמר רבי אמי לרבי חייה בר בא אי מה ימי החג שמונה אף ימי האבל שמונה אמר ליה שמיני רגל בפני עצמו הוא. או מה העצרת יום אחד אף האבל יום אחד אמר ליה מיכן לשמועה רחוקה ותני כן שמועה קרובה יש לה שבעה ושלשים ורחוקה אין לה שבעה ושלשים. אית תניי תני שמועה קרובה בתוך שלשים ורחוקה לאחר שלשים אית תניי תני שמועה קרובה בתוך שנים עשר חודש ורחוקה לאחר שנים עשר חדש ר' אבהו בשם ר"י הלכה כדברי מי שהוא אומר שמועה קרובה בתוך שלשים ורחוקה לאחר שלשים. הרי ששמע שמת לו מת ברגל לא הפסיקו ימי הרגל לצאת עד ששלמו לו שלשים חברייא אמרי מכיון ששמע בתוך שלשים מונה שבעה לאחר שלשים אמר לון רבי יוסה מכיון ששמע בשעה שאינו יכול להתאבל כמי ששמע לאחר שלשים ואין לו אלא יום אחד בלבד. רבי אידי דקיסרין בשם ר"י באת לו שמועה קרובה בשבת קורע למחר ומתאבל אמר רבי חנניה אינו מתאבל. אמר ליה רבי מנא ויש קריעה בלא איבול. שכן על אביו ועל אמו אפילו למחר כמה חייב לקרוע. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו טפילה לטפילה אסור בתגלחת כהדא רבי מנא הוה בקיסרין שמע דדמך בר בריה ואזל וספר אמרון ליה לא כן אלפן רבי אפילו טפילה בטפילה אסור בתגלחת אמר לון באינון דהוון גביה אנן לא הוינן גביה. רבי אבודמי בר טובי בשם רבי אבהו ואפילו טפילה לטפילה חייב לקרוע דאמר רבי אבהו (יחזקאל כד) האנק דום מיכן שהוא צריך לצווח. מתים אבל לא תעשה מיכן שהוא צריך להתאבל. פארך חבוש עליך אית דבעי מימר אלו התפילין אית דבעי מימר זה הגיהוץ
|
