תלמוד ירושלמי -> סדר מועד -> סוכה

פרק א ב ג ד ה
לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל

מסכת סוכה פרק ה

דף כד, א פרק ה הלכה ג גמרא  מזכיר את השם ביום הכיפורים.  מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת.  א"ר לעזר בן דלגוי עזים היו לבית אבא בהרי אכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת:

דף כד, א פרק ה הלכה ד משנה  החסידים ואנשי מעשה היו מרקדין לפניהן באבוקות ואומר לפניהן דברי תושבחות והלוים בכינורות בנבלים ובמצלתי' ובכל כלי שיר בלא מספר על חמש עשרה מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כנגד ט"ו שיר המעלות שבתהילים שעליהם עומדים הלוים בשיר:

דף כד, א פרק ה הלכה ד גמרא  החסידים ואנשי המעשה יש מהן שהיו אומרים אשרייך ילדותו שלא ביישת את זקנותו אלו אנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרייך זקנותו שכיפרה על ילדותו אלו בעלי תשובה.  אלו ואלו היו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא יימחל לו.  הלל הזקן כד הוה חמי לון עבדין בפחז הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא.  ולקילוסן הוא צריך.  והכתיב (דנייאל ז) אלף אלפין ישמשוניה וריבות ריבויין קדמוהי יקומון.  כד הוה חמין לון עבדין בכושר הוה אמר די לא נן הכא מאן הכא שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל.  מה טעמא (שמואל ב כג) ונעים זמירות ישראל (תהילים כב) יושב תהלות ישראל.  בן יהוצדק היה משתבח בקפיצותיו.  אמרו עליו על רבי שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמונה אבוקות של זהב ולא היה אחד מהן נוגע בחברו וכשהיה כורע היה נועץ גודלו בארץ וכורע ומיד היה נזקף.  איזו היא כריעה ואיזו היא בריכה.  רבי חייה רבה הראה כריעה לפני רבי ונפסח ונתרפא לוי בר סיסי הראה בריכה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא.  כתיב (שמואל ב ו) וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראתו וגו'.  מהו אחד הריקים אמר אבא בר כהנא הריקים זה ארכיסטיס.  אמרה היום נגלה כבוד בית אבא.  אמרו עליו על בית שאול שלא נראה מהם לא עקב ולא גודל מימיהם הה"ד (שמואל א כד) ויבא אל גדרות הצאן אשר על הדרך ושם מערה.  רבי אבון בשם רבי לעזר גדד לפנים מגדר היה.  (שמואל א כד) ויבא שאול להסך את רגליו והוה חמי ליה משולשל ציבחד ומסליק ציבחד.  אמר דוד היאך מינגע בהדין גובה צדיקא.  הדא הוא די א"ל (שמואל א כד) הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך היום בידי במערה ואמר להרגך ואחוס עליך אין כתיב כאן אלא ותחס עליך.  צניעותך חס עליך.  (שמואל ב ז) ויאמר דוד אל מיכל לפני ה' אשר בחר בי מאביך וגו'.  ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה.  שאינן אמהות אלא אימהות.  ומה נענשה (שמואל ב ז) ולמיכל בת שאול לא היה לה ולד עד יום מותה.  והא כתיב (דברי הימים א ג) הששי יתרעם לעגלה אשתו.  שגעת כעגלה ומתה:

דף כד, א פרק ה הלכה ה משנה  עמדו שני כהנים בשער העליון היורד מעזרת ישראל לעזרת נשים ושתי חצוצרות בידם קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו הגיע למעלה עשירית תקעו והריעו ותקעו הגיעו לעזרה תקעו והריעו ותקעו היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח הגיעו לשער היוצא למזרח

לדף הבאלדף הקודם     :עבור ל


   לדף ראשי מאגר ספרות הקודש  

תנ"ך | משנה | תוספתא | תלמוד ירושלמי | תלמוד בבלי | מדרש תנחומא | משנה תורה לרמב"ם
 

לדף ראשי מקראנט | מאגר מידע | הפעלות ממוחשבות | קהילת מורים | אחיתופל | עזרה
 
 

כל הזכויות בטקסטים הספרותיים כפי שהם מופיעים באתר "ספרות הקודש" הן של מכון ממרא.
החומר מופיע באתר סנונית על סמך רישיון מאת מכון ממרא ובאדיבותו הרבה.
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס

כל הזכויות שמורות © 2003-2009 (ראה תנאי שימוש)
 
border
סנונית גשר מט"ח אבי חי מפמ"ר תנ"ך