| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד ראש השנה
מסכת ראש השנה פרק ג
דף יח, א פרק ג הלכה ח גמרא נתן תהום קולו. שמואל אמר (דנייאל ח) וצבא תנתן על התמיד בפשע בפשעה של תורה. (דנייאל ח) ותשלך אמת ארצה אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות העכו"ם הזאת גוזרת ומצלחת מ"ט ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה ואין אמת אלא תורה היך מה דאת אמר (משלי כג) אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה. א"ר יודה בר פזי (הושע ח) זנח ישראל טוב אויב ירדפו ואין טוב אלא תור' היך מה דאת אמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו:
דף יח, א פרק ג הלכה ט משנה כיוצא בו (במדבר כא) ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו' וכי נחש ממית ומחיה אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלן ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נימוקין:
דף יח, א פרק ג הלכה ט גמרא א"ר יסא בארבעה מקומות נאמר עשה לך בשלשה פירש ואחד לא פירש (בראשית ו) עשה לך תיבת עצי גפר (במדבר י) עשה לך שתי חצוצרת כסף (יהושוע ה) עשה לך חרבות צורי' (במדבר כא) עשה לך שרף לא פירש. אמר משה עיקרה לא נחש הוא. לפיכך (במדבר כא) ויעש משה נחש נחשת. מיכן היה ר"מ דורש שמות. חד בר נש הוה שמיה כידור אמר לון ר"מ הובא לכון מיניה. בר נש ביש הוא (דברים לב) כי דור תהפכת המה. ר' לוי בשם ר' חמא ב"ח (במדבר כא) והיה הנשוך אין כתיב כאן אלא כל הנשוך אפילו נשיכת כלב אפילו נשיכת נחש. ולא דמיא נשיכת כלב יראה נשיכה נחש והביט. ר' יודה גוזריא בשם ר' אחא נשיכת כלב שאינו ממונו וראה נשיכת נחש שהוא ממינו והביט ורבנן אמר נשיכת כלב שאינו מחלחל וראה נשיכת נחש שהוא מחלחל והביט:
דף יח, א פרק ג הלכה י משנה חרש שוטה וקטן אינו מוציא את הרבים ידי חובתן זה הכלל כל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:
דף יח, א פרק ג הלכה י גמרא תני אבל אמרו אשה מברכת לבעלה עבד לרבו קטן לאביו ניחא אשה מברכת לבעלה עבד לרבו. קטן לאביו לא כן א"ר אחא בשם ר' יוסה בר נוחריי כל שאמרו בקטן כדי לחנכו. תיפתר בעונה אחריהן. כדי דתנינן תמן מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרים אותו. ועונה אחריהם מה שהם אומרים ותהא לו מאירה. תבוא מאירה לבן עשרים שצריך לבן עשר:
|
