| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד יומא
מסכת יומא פרק ג
דף יד, א פרק ג הלכה ב משנה ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהיא המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה והורידו הכהן לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים:
דף יד, א פרק ג הלכה ב גמרא מאור הלבנה מתמר ועלה מאור החמה פוסה על פני כל המזרח עד כדון דהוה סיפיה דירחא הוה רישא וא"ר חנינא מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מיל ומשיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל ומנין שמאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבעת מילין שנא' (בראשית יט) וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר מן סדום לזוער ארבעה מילין יתיר הוון א"ר זעירא המלאך היה מקדר לפניהן את הדרך ומנין משיאיר המזרח עד הנץ החמה אדם מהלך ארבעת מיל כמו וכמו מילה דמיא לחבירתה. א"ר יוסי בי רבי בון הדא אילתא דשחרא מ"ד כוכבתא היא טעי זימנין דהיא מקדמה וזימנין דהיא מאחרה מאי כדון כמין תרין דקרנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין דלמא ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא ראו אילת השחר שבקע אורה א"ר חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר' כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימעא קימעא כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחשך ה' אור לי כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב שער המלך ואח"כ וישב מרדכי אל שער המלך ואח"כ (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו' ואחר כך (אסתר ו) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ ליהודים היתה אורה ושמחה. תני כהן שיצא לדבר עם חבירו אם להפליג טעון טבילה אם לשעה טעון קדוש ידים ורגלים וסמיכה לא שעה קלה היא שנייא היא סמיכה שעשו אותה כהפלג תני ישן טעון טבילה נתנמנם טעון קידוש ידים ורגלים וישן טעון טבילה לא כן תני ר' חייה לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וא"ר אמי בשם רשב"ל אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה תיפתר שסמך עצמו לכותל וישן לו והא כתיב (שמואל ב ז) ויבא המלך דוד וישב לפני ה' א"ר אייבי בר נגרי יישב עצמו בתפילה:
|
