| |
תלמוד ירושלמי  סדר מועד שבת
מסכת שבת פרק ו
דף לז, א פרק ו הלכה ד גמרא קורדיקייה. כמה דתימר (ישעיהו ג) וברגליהם תעכסנה. השביסים. שלטוניה. כמה דאת אמר שביס של סבכה. הסהרונים עונקיה. כמה דאת אמר (שופטים ח) ויקח את הסהרונים אשר בצוארי גמליהם. הנטיפות שלמיני. השירות שיראין. והרעלות. בלינדייא. הפארות. כליליא. כמה דאת אמר (יחזקאל כד) פארכם על ראשיכם. והצעדות פרופסלה. הקישורים קרקישיה. ובתי הנפש. תירגם עקילס אסטומובריאה. דבר שניתן על בת הנפש. והלחשים קדשיא. דבר שהוא נותן על בתי הלחישה. הטבעות היזקייא. ניזמי האף דבר שהוא נותן על גב החוטם. המחלצות. פירזומטא. המעטפות. קולבין ומעפרן. המטפחות. סבניין רברבן. והחריטין זונרין מציירין ואולוסריקא מציירין. כמה דתימר (שמות לב) ויקח מידם ויצר אותו בחרט. הגיליונים. גלגלייה. הסדינים. סדיניא הצניפות אולרייא. המה דתימר (זכריה יג) ואומר ישימו הצניף הטהור על ראשו. וכתיב (ישעיהו סב) והיית עטרת תפארת ביד ה'. וצניף מלוכה בכף אלהיך. הרדידים לסוטה כמה דתימר (שיר השירים א) נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות:
דף לז, א פרק ו הלכה ה משנה יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה בין משל בהמה ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול ובפיאה נכרית בחצר ובמוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנידתה בפלפל ובגרגר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן בתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר שן תותבת ושן של זהב ר' מתיר וחכמים אוסרין:
דף לז, א פרק ו הלכה ה גמרא אנן בר' אימא אמר קומי רבי יהודה מנשייא בר מנשה ירמיה. ובלבד שלא תצא. לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילדה. והתנינן הבנות יוצאות בחוטין. ר' בא בשם רב יהודה אפי' כרוך על צוארה. ר' שמואל בשם ר' זעירא תמן אפי' שאינה יכולה להביא הוטמה לשערה יוצאה היא. ברם הכא לא תצא לא ילדה בשל זקינה ולא זקינה בשל ילדה. א"ר אבהו כל שהוא תושב בשיער נקרא פיאה. ר' ינאי זעירא נפל
|
