| |
תלמוד ירושלמי  סדר זרעים כלאיים
מסכת כלאיים פרק ח
דף לח, א פרק ח הלכה ב משנה אסורה:
דף לח, א פרק ח הלכה ב גמרא בהמה עם בהמה כו'. יכול לא יהא מעמיד זכרים אצל הנקבות ונקבות אצל הזכרים תלמוד לומר (ויקרא ד) בהמתך לא תרביע אין את אסור אלא מלהרביע אבל מעמיד את זכרים אצל נקבות ונקבות אצל זכרים. וכי מה עשה מעשה לא בשהטיל ולפי דעתו הוא מטיל. איסי בן עקביה אמר אסור לרכב על גבי פרדה מקל וחומר ומה אם בבגדים שאת מותר ללבוש זה על זה את <אוסר> [אסור] בתערובתן. בהמה שאת אסור להנהיג בה בזו עם זו לא כל שכן את אסור לרכוב עליה. והא כתיב (שמואל ב יג) וירכבו איש על פרדו וינוסו. אין למדין מן המלכות. והא כתיב (מלכים א א) והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי. בריה מששת ימי בראשית היתה. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינה אמר המנהיג <קולו> [בקול] בכלאים לוקה. ותני כן הנהיגה המשיכה קרא לה ובאת אחריו נתחייב בה לשלם כשואל. והתני שמואל היתה עומדת חוץ לתחום וקרא לה ובאת אחריו הרי זה פטור. תמן לדעתה היא מהלכת. ברם הכא על כורחה היא מהלכת. והתני טיפח כנגד עינו וסימייה כנגד אזנו וחרשה לא יצא לחירות. אמר רבי לעזר בי רבי יוסי קומי רבי יוסי שנייא היא שהוא יכול לברוח. תדע לך שהוא כן דתני תפש בו הרי זה חייב. היושב בקרון רבנין אמרין משקל הוא. ר' מאיר אמר אינו משקל. בראשונה לא היו אלא שתים דכתיב (בראשית מא) וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו. עמד פרעה ועשה שלש דכתיב (שמות יד) ושלישים על כולו. עמדה מלכות הרשעה ועשה אותן ארבעה:
דף לח, א פרק ח הלכה ג משנה אין קושרין את הסוס לא בצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. ולא את הליבדקס לגמלים. רבי יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס אף על פי שאביהן חמור מותרין זה עם זה. וכן הנולדין מן החמור אף על פי שאביהן סוס מותרין זה עם זה אבל הנולדים מן הסוס עם הנולדין מן החמור אסורין זה עם זה:
דף לח, א פרק ח הלכה ג גמרא אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון. תני רבי מאיר פוטר. אם היה מסייעו בין במעלה בין בירידה הכל מודין שהוא
|
