שיר השירים פרק ב, פסוק ט

דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים; הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד, אַחַר כָּתְלֵנוּ--מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים. 

• רש"י
  • דומה דודי לצבי - בקלות מרצתו שמיהר לבא כצבי וכעופר האילים עופר איל בחור
  • הנה זה עומד וגו' - סבורה הייתי ליישב עגונה עוד ימים רבים והנה הוא הודיע שהיה עומד ומציץ מן חלונות השמים את העשוי לי שנאמר (שמות ג) ראה ראיתי את עני עמי וגומר