משלי פרק כז, פסוק י

  רֵעֲךָ ורעה (וְרֵעַ) אָבִיךָ, אַל-תַּעֲזֹב--    וּבֵית אָחִיךָ, אַל-תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ;טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב,    מֵאָח רָחוֹק.

• רש"י
  • רעך ורע אביך - הקב"ה שנקרא ריע לישראל וריע אביך שחיבב את אבותיך
  • אל תעזב - אם עזבת יבא עליך פורענות
  • ובית אחיך - אל תבטח בבני עשו וישמעאל שיקרבוך מצינו כשגלו ישראל לבבל היו אומרים למוליכיהם בקולר בבקשה מכם הוליכונו בדרך אחינו בני עשו וישמעאל והיו בני ישמעאל יוצאים לקראתם ומקדמין אותם במיני מלוחים ונודות נפוחים
  • מאח רחוק - טוב שישכון ביניכם הקרוב לקוראיו משתבואו אצל אח שנתרחק לאמור יקרבו ימי אבל אבי וגו'
  
  
• מצודת דוד
  • רעך - האוהב אותך וגם את אביך אהב ומהנראה שנשרשה האהבה ולזה אל תעזוב אהבתו ואל תבטח לומר הנה בבוא עלי יום איד אבוא אל בית אחי לשאול מעמו עזרה כי יותר טוב שכן הקרוב עמך בכל עת כרעים אהובים מהאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך
  
  
• מצודת ציון
  • אידך - מלשון איד ומקרה רע