תהילים פרק קלז, פסוק ו
תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
רש"י
אם לא אעלה את ירושלים
- את זכרון אבל חורבנה אעלה להזכירו בראש כל שמחתי
מצודת דוד
תדבק
- תהיה לשוני דבוקה לחכי לבל אוכל לדבר אם לא אזכיר אותך תמיד ואם לא אעלה את זכרון ירושלים בראש שמחתי ר"ל בתחילת השמחה אשים לה זכרון לבל אשכחה בעת תוקף השמחה
מצודת ציון
על ראש
- כמו בראש וכן עמדתם על חרבכם (יחזקאל ל"ג) ומשפטו בחרבכם