ירמיהו פרק לא, פסוק יט

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה.  {ס}

• רש"י
  • הבן יקיר לי אפרים - הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמו שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו
  • שעשועים - אישבגיימני"ץ בלע"ז
  • מדי דברי בו - בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו
  
  
• מצודת דוד
  • על כן - הואיל ואני זוכר בו זמן מרובה לכן המו מעי לו וארחם עליו
  • הבן יקיר - זהו מאמר המקום שאמר וכי אפרים הוא לי לבן יקיר וכי הוא לי לילד נחמד שאביו משעשע עמו אשר מתי שאני מדבר בו לא אפסוק מיד כי אם אזכרנו עוד זמן רב כדרך האב המדבר בבנו החביב לו שלא יפסוק מלזכרו עד זמן רב כי יתענג בזכרון שמו
  
  
• מצודת ציון
  • יקיר - מלשון יקר וחשוב
  • שעשועים - ענין התעסקות לשמוח וכן ושעשע יונק (ישעיהו יא)
  • מדי - מתי וכן מדי עברו (שם כח)
  • עוד - הוא ענין רבוי כמו ויבך על צואריו עוד (בראשית מו)
  • המו - מלשון המיה והוא ענין הכמרת רחמים וחמלה וכן המון מעיך (ישעיהו סג)