ירמיהו פרק ג, פסוק ב
שְׂאִי-עֵינַיִךְ עַל-שְׁפָיִם וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא שגלת (שֻׁכַּבְתְּ)--עַל-דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם, כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר; וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ, בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ.
רש"י
שפים
- יבלי מים
לא שוגלת
- ל' פלגש
ישבת להם
- להיות נכונה לקראתם
כערבי
- יושב אוהלים שהוא תמיד מצוי בחוץ במדברות ועל שם כך הוא קרוי ערבי ששוכן בערבה
מצודת דוד
ותחניפי ארץ וגו'
- עם זנותך לעכו"ם ועם יתר רעתך חייבת את הארץ להיות חרבה ושוממה
כערבי במדבר
- כערבי הזה הרגיל לשבת במדבר במסתור במקום שאין אנשים כן הסתרת עצמך על הדרכים להסתתר שם עם הנואפים ור"ל מאד היית נרדף אחרי עבודת הפסילים
על דרכים וגו'
- לפי שהמשילה לזונה אמר לשון הנופל בזונה היושבת על הדרכים להיות כמזומנת אל הנואפים ור"ל היית ממציא עצמך לכל מין עכו"ם
שאי עיניך
- הרימי עיניך להביט על ההרים הגבוהים וראי איה המקום אשר לא שכבת שמה עם נואפים ר"ל אשר לא עבדת שמה עכו"ם
מצודת ציון
שפים
- כן נקראו המקומות הגבוהות כמו אפתח על שפים נהרות (ישעיהו מא)
איפה
- אי פה וכן איפה הם רועים (בראשית לז)
שגלת
- ענין משכב המשגל וכן ואיש אחר ישגלנה (דברים כח)
להם
- לצרכם
כערבי
- שם אומה